בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ליבי במזרח

מחכה לגודו.
טועה לעצמי.
כותבת אהבה. בעיקר נכזבת.
לפני 3 שנים. יום שני, 13 בנובמבר 2023 בשעה 6:56

תקופה שעבדתי בחברת תוכנה. לא יכולה לנקוב בשמות, אבל משהו מבוסס, משעמם, המון מתכנתנים, מעט מתכנתות, כלבים במשרד, 4 סוגי חלב במקרר.

אני הייתי סגל זוטר - תפקיד סופר צעיר, ראשוני ולא בוגר בתעשייה. אבל הרגשתי יפה וצעירה והמשרד היה מלא במבוגרים, אפילו בזקני השבט - אבל כאלה שלא הצליחו להוציא גרסא אחת בלי באגים.

אבל, כמובן, בסיפורינו הקצר שנועד לסכם את אירועי היום הגיבור שונה מהנוף המעייף במשרד. לא לחלוטין , כי הוא עדיין היה בן 40 אבל לא נראה דקה יותר מ30. לגיבורת הסיפור , הלא היא אני, זה טוב כי מדובר על עוד זמן ללמוד את גוף האישה בלי לשלם מחיר על נראות חיצונית.

פעם ישבתי באיזה משרד קטן, עשוי שתי קירות זכוכית, כשלפתע הוא נכנס למשרד שלי (שיחקתי טטריס). תהיתי לחוצה - האם זה הרגע? האם ישב פה איתי לקפה? האם הוא רואה על הפנים שאני רוצה להרגיש אותו בתוכי?

״סליחה, אבל שריינתי פה לעכשיו.״

״אה, סליחה.״

קמתי ואספתי את המחשב. מה נעשה, לפעמים היקום לא מחייך אלינו. אבל בהמשך הסיפור- הוא יחייך , הסירו דאגה מלבכם.

לאחר שנה של עבודה בין קשישים מייגעים , מתכנתות בזכות וראש צוות חתיך אחד - החלטתי להתפטר. מה נגיד ומה נאמר. הגיע הזמן לצאת מהקן שמלא ישישים ולעבור לאוניברסיטה , כדי להיזכר שאני אתגעגע לזקנים חכמים.

ימי מלחמה, חושך ואובדן עוברים על עם ישראל. שחור משחור. ואני, כמו שמתאים לי, עסוקה בעיקר בהתנדבות והומור שחור.

יום ד׳. וכמובן, כמו כל יום בתור ילידת שנתון 99 אני נכנסת לפסייבוק. ומה מחכה לי בפייסבוק? מה מחכה ? בפייסבוק מחכה לי מה ? לייק. בפייסבוק.

אדון ראש-צוות-חכם-מהעבודה-הקודמת-שלי עושה לי לייק על איזה פוסט היכרות. מהקבוצה. מר-אדון-מנהל סוטה, ונמצא כאן איתנו, בקבוצה. בזריזות עוברים להתכתב בווצאפ. כמובן, כיאה למנהל-חכם-סקסי-מהעבודה שלי, החמוד הזה במילואים.

מדברים, מחליפים מידע ותמונות. אני אכבד אותו מספיק כדי לא לספר בריש גלי שיש לו ז׳ ענק , שאפשר לראות כבר מהתמונה הראשונה. אבל ,כמובן, לא נדון בנושא בפרהסיה. (ספוילר, אכן אדון בהמשך בהרחבה בנושא בפרהסיה. תודה)

״ טוב אני יושב קצת עם החבר׳ה, ממש כיף לי שהכרנו ומקווה לצאת אולי מחר.״
והוא אכן יצא למחרת. אזי, היום. שיחת בוקר על חתולים, שאלה אם יש לי זמן אליו בצהריים (ברור שיש לי. אני כבר שנה מפנטזת עלייך.) והמר מנהל יצא לכיון שלי. נרגשת, אני מנקה קצת בבית, מרתיחה קומקום ושמה כלים בכיור כדי שלא יחשוב שניקיתי לקראתו. הוא חיכה למטה, על חצי ב', נשק ארוך (ולא במכנס) וחולצה שחורה. שחום מאוד ומריח טוב. במטבח נתנו חיבוק ונשמנו אחד את השניה, רגע של שפיות.
התיישבנו על הספה והוא החמיא "את נראית אפילו יפה יותר משזכרתי."
הסמקתי. אני לא מסכימה איתו, אבל זה יפה מצידו להגיד את זה בלי קשר.
" אז דיברנו קצת בווצאפ.. את יודעת, לגבי הגבולות שלך"
"נכון."
" אז מה כן? מה לא? " הוא חמוד ורגיש והוא נכון לי כרגע יותר מכל דבר אחר.
"אני סומכת עלייך, אני אגיד אם משהו הוא יותר מדי בשבילי. " אני אומרת, מבוישת. הוא מחייך.
הוא אומר משהו לחלל האוויר אבל אני סמוקה ומרגישה את הכוס שלי פועם ואני לא מצליחה להתרכז מספיק כדי להבין מה הוא אמר. אני מרגישה את היד שלו על הכתף שלי, מטיילת לצוואר ואז לעורף. הוא תופס את השיער שלי מאחור, צמוד לקרקפת, אבל לא בצורה כואבת – בצורה שמשאירה אותי מרותקת אליו. אנחנו מסתכלים אחד לשנייה בעיניים. הוא מקרב אותי אליו ומניח יד חמה וגדולה על הלחי שלי בעדינות. אבל הוא לא מנשק אותי, אני מנסה להתקרב עם השפתיים ולא מצליחה. הוא בונה איתי מתח? הוא לא מרגיש כמה אני רוצה אותו?  הוא מניח את היד על הצוואר שלי ויחד עם היד שנמצאת שזורה בעורף שלי, הוא מפעיל מעט לחץ עדין. הייתי סמוקה מקודם, ואני מרגישה את עצמי מאדימה עוד. הוא מנשק אותי ומניח את היד מהצוואר על הברך שלי.
הוא מעמיד אותי מולו ,בוהה בי רגע וחצי ,ונעמד גם הוא - "אני אוהב את התחתון ששמת".
" איך אתה יודע איזה תחתון שמתי ? "
" אני רואה את התחרה מבעד לטייץ."
הוא מעביר את יד ימין על ירך שמאל שלי, ומקרב אותי לנשיקה עם היד השנייה. הנשיקה שלו חמה ואיטית ומלאת תשוקה. תוך כדי הנשיקה, שתי הידיים שלו מגיעות לתחת שלי. הוא נוגע בעדינות, ואז חזק יותר, ואז עוד יותר חזק.
"ואו. מושלם" המילים עוזבות את הפה שלו קרוב לאוזן שלי, ואני מאמינה בלב שלם שהוא חושב ככה. הוא דוחף אותי על הספה. הספה היא ספת ר' אז דווקא די נוח. הוא חונק אותי עם יד שמאל שלו ונוגע בי מעבר  לטייץ. הוא מוצא את הדגדגן מבעד לשכבת הטייץ ושכבת התחתון ומתחיל לעסות אותו בעדינות, הוא מסתכל לי בעיניים. אני מנסה להתרכז ולהסתכל חזרה, ובעיקר להפסיק להסמיק ולנסות לא לגלגל עיניים מהנאה. אני משחררת אנחה של הנאה והוא מחייך לעצמו. הוא מנשק אותי במצח ואומר לי באוזן בעדינות "תתהפכי על ארבע".

הוא מעביר יד על התחת שלי ואז נותן לי ספאנק קטן, עדין. עוד אחד, קצת פחות עדין, אבל ממש מעט. הוא מגביר קצב בעדינות ואני נהנית להרגיש אותו נהנה, הוא מוריד לי את הטייץ מהאגן לברכיים, כשאני עדיין על ארבע. הוא הוא מעביר יד על הכוס שלי, ואז מסיט את החוטיני שלי הצידה. הוא מניח את האגודל הרטוב שלו על הדגדגן ואני מוציאה נשימה עמוקה שלא ידעתי שנמצאה בתוכי. כאילו החמצן חזר אליי כשהוא נגע בי. הוא ממשיך להזין את האגודל שלו בתנועות מעגליות ואז מפסיק. הוא ממשיך, אבל הפעמיים, הוא מכניס גם זוג אצבעות לתוכי , והוא מזיין אותי איתן בזמן שהאגודל שלו עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – לעשות לי ביד. "אסור לך לגמור, כן?" הוא מזכיר ואני אומרת בתסכול, ש"כן". אני לא רוצה שהוא יפסיק לגעת בי לעולם. חבל שלא עשינו את זה מעולם במשרד שלנו. הלוואי שהייתי עובדת במשרד הנורא הזה רק כדי שהוא יוכל לממש בי את זממו כל יום במשרד או בשירותים. או בחניון. או במעלית. אפילו על השיש האפור והקר שיש במטבחון. המגע החם שלו יתגבר על אפילו על המזגן שם.

הוא מפסיק.
 " שמעתי שאת יודעת להתחנן יפה".
ולמען הסר ספק, הוא צודק. אבל עכשיו, הכל מרגיש ככ רגוע ופתוח – " אני יכולה בבקשה לרדת לך?" הוא מחייך ואומר , "כמובן".
אני מחייכת אליו והוא פותח את הכפתורים של מכנס הב' ומנמיך בוקסר שחור. ועכשיו , קוראיי היקרים  נא חזרו לשורה 27. כן, אתם יודעים. הוא מוציא את הזין שלו מהמכנס.

הפסוק "עֲשָׂרָה קַבִּין יֹפִי יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ." - (איכה,ב, טו')נכתב על ירושלים. על יופיה של העיר, על כך שהיא כה מיוחדת ויפה שיופיה לא יסולא בפז. אז אותו דבר, אבל הפעם, תִּשְׁעָה נָטְל הוּא. יבורך הוא ויופיו, ויבורך הזין ויופיו שלו. הוא עומד מולי, מפוסל כמו בשיש, ארוך ועבה כמעט מדי. כל וריד כאילו נברא ע"י מלאך. איזה זין יפה.
אני מכניסה אותו לפה כשאני בדוגי וחוטפת ספאנק חזק בתחת. אני מרגישה אותו גדל עוד, אני מרגישה אותו חם ואני לא מפסיקה להזיל ריר. אני רוצה לענג אותו עד אין סוף, אני רוצה להרגיש אותו מתפרק לי בפה ונרגע, אני רוצה שיתן לי לטעום אותו. אני נהנית לרדת לו ואני מרגישה אותו מגיע עד לסוף של הגרון שלי, ויורד קצת לכיון הלוע. אני נרתעת אחורה וחוטים של רוק נופלים לי על החזה , חלקם נשארים תלויים בין הפה שלי לזין האלוהי שלו. ושוב חוזר הניגון, אני משפדת את עצמי על הזין שלו, עם עיניים דמעות מהרפלקס. ואו, אני לא יכולה להפסיק לענג אותו. הוא נותן לי עוד ספאנק ואז מוציא את הזין שלו מהפה שלי ונותן לי נשיקה במצח.
הוא עומד מאנך אליי ומנשק לי את התחת, ואז מעביר גם ליקוק על החור. איך לא עשינו את זה קודם?
הוא דוחף אותי למטה - מניח את היד במרחב הזה שנמצא בין שתי השכמות ומצמיד את הפנים שלי לספה. האגודל שלו חוזר למקום שהוא נברא בשבילו, והוא מגביר קצת קצב עם שתי האצבעות שלו, אני לא מצליחה לאסוף את עצמי ומתחילה להשפריץ לו על היד.
הוא עוצר ואני מרגישה אותו מבולבל. הפעם אני נותנת דרור לעצמי להתחנן – " בבקשה תמשיך. אני עומדת להשפריץ. זאת לא גמירה."
הוא חוזר בכל הכוח, ואני מתפרקת לו על היד, משפריצה ונהנית מכל שניה. זה מרגיש כמו שעות, אבל גם כאילו זה כל רגע נגמר , והגוף שלי רועד ומלווה רטט של הנאה. אני צריכה רגע להסדיר נשימה. גמרתי. מתלבטת איך להגיד, אבל בינתיים, הוא ממשיך לנשק אותי ומוריד אותי בעדינות מהעננים חזרה לסלון.


..."אתה רוצה לשים קונדום? "

 


 

 

לפני 5 שנים. יום חמישי, 24 בדצמבר 2020 בשעה 14:18

עבר בערך חודש וחצי מאז השתמשת בטייטל ״נשלטת שלי״ , וזה מאוד מיוחד בעיני כי זה קרה ממש בטבעיות. כמו כששואלים ״מי זאת? ״ ואז אומרים ״חברה שלי״ אחרי שיוצאים תקופה ואז יש מבט ומחשבה לפרטנר של״כן? רשמית?״

אז נשלטת שלך. מאוד מרענן, תקופה שלא קרה. יחסי שליטה די מוזרים, כי לא אכפת לך אם ארצה לשכב עם עוד אנשים. אולי לא מוזרים, אבל פעם ראשונה שזה קרה לי.

ובלי קשר לזה, בחודש וחצי האחרון נכנסתי חזק לסקיןקר. לעילגים שביננו , טיפוח עור. למה? כי המחשבות על התואר והביטוח כנראה גרמו לי לשים לב קצת לקמטים במצח.

בכל מקרה, הסשנים איתך קצת אכזריים, כי אתה אוהב לסטור בציצי. וגם אנחנו מזדיינים בלי קונדום, אז לפעמים אתה פשוט חודר בתוך שניה.

הסטירה לציצי נוחתת תמיד במיקום מדויק אבל נאצי, ממש בחיבור מהצד, חצי על השד וחצי על הצלעות. וזה שובר אותי, זה כואב בטירוף ובניגוד לספאנק בתחת או סטירה בפנים, פה עוד לא החלטתי אם זה יותר כואב אומחרמן.

בכנות , אולי אני לא ככה מתה על זה. זה שורף , ומאתגר לא לבכות תוך כדי למרות שזאת המטרה שלך. דיברנו על זה, שזה כואב , אבל אמרת שאם זה סשן בלי, אתה לא מסוגל לגמור. ברור שבצחוק, כי אחרי זה אמרת שאם היית יכול, היית פותח כל בוקר עם צ׳ייסר דמעות שלי.

השיחות איתך מאוד אינטליגנטיות ואתה קורע מצחוק.

״שבי״ אתה אומר ומשפד אותי על הזין שלך מלמעלה, אפשר להרגיש אותו , וזה עובדה מדעית, ליטרלי בתוך הגרון שלי בגלל הגודל. אבל זה לא הגודל שמשנה, זה מה שעושים איתו. מבטיחה שזו לא קלישאה. תוך כדי שאתה מסתכל לי בעיניים אתה אומר - תהיי ילדה טובה ואני אגמור לך על הפנים ובטעות (באמת בטעות) נפלט לי ״לא, אני עם קרם פנים״.

אז אתה ממשיך לשפד אותי ולא אומר כלום, מסובב לי את הפיטמה ואז מוריד לי סטירה ועוד סטירה. משפד -סטירה - משפד.

אתה בן זונה חכם, ואני מתחילה לצחוק.

״יש מצב שאתה עושה לי התניה פבלובית עם הסטירות בציצי?״

יד על הצוואר , ואתה הופך אותי למיסיונרי. ״אמרו לך פעם שאת חכמה מדי וזה לא בא לטובתך ?״ רציתי לענותאבל הסטירה לפנים קצת שיתקה אותי.

תוך כדי , אתה חונק אותי ומודיע - כשאני אגיד לך, את יורדת על הרצפה, ידיים מאחורי הגב, הקרסוליים שלך על הרצפה, והתחת צמוד אליהם. הבנת ? וכן! באמת הבנתי. הייתי לגמרי בסאב ספייס ורציתי לעשות כל מהשתגיד, אבל אז אמרת -״שינוי בתוכניות״ ,יצאת והתחלת לגמור לי על הציצי.כשסיימת ,לקחת הכל ומרחת לי על הפנים. לחי, לחי, סנטר , מצח ואף. ״קחי, קיבלת מסיכת פנים. זונה חצופה. לא? נראה אותך אומרת לי לא ככה שוב״ ואז פתחת לי את הפה ודחפת את שאר השפיך וחצי מהאגרוף שלך פנימה. ״שמעת אותי ? תהייי ממושמעת יותר בפעם הבאה ותהיי מנומסת יותר בפעם הבאה, כי אני אשמח לגמור לך על הפנים , לשים אותך על ארבע ולהשתמש בך כאחלה מקום לרגליים בישיבה הבאה שלי.עכשיו לכי תתקלחי.״

לפני 6 שנים. יום רביעי, 15 בינואר 2020 בשעה 17:49

"אני רוצה שתאהב אותי" אמרתי והחזרתי אליי את התה. הברכיים שלי שלובות עליו והוא מביט עם החיוך שלו. ואו. אם זה לא החיוך הכי יפה שראיתי. אלפי שירים נכתבו עליו בדיוק , מסעות צלב בשביל היופי הזה, ניבט עליי מנגד לויסוצקי.הוא ליטף לי אותי. אני גם רוצה.
אז בוא תאהב.
לא יודע אם תקבלי אותי כמו שאני.
הוא קם, סחט לי את הירך והלך למטבח. הבטתי בהשתקפות שלו במטבח דרך החלון של הסלון.
הספה מול החלונות הגדולים של הסלון, וקצת מצד שמאל יש גומחה למטבח. ביום רואים את גבעתיים. בלילה רואים אותו.
והוא פתח את המקרר ולא מצא כלום, הרתיח עוד מים לתה ונשען עם הגב לכיור. היד שלו בזקן ונכנסתי לחיבוק , תחת למעוין שלו.
הוא ככ חם, ותמיד היה. תראה לי אותך.
את לא רוצה.
אני כן .
אני רוצה להכאיב לך. זה הגבר שאת רוצה לאהוב?
אולי אני רוצה שהגבר שלי יכאיב לי? והעיניים שלו מתמקדות לי במצח.
את בטוחה?
משוכנעת, אמרתי בחיוך.
רדי על ארבע.
תנשמי עמוק.
תסתכלי עליי. אני אראה לך מי אני - ואם לא תוכלי לקבל את זה, תעזבי. ואם כן , אז נאהב. והוא כורע ליידי ונותן לי נשיקה על המצח, ואז על הלחי. ואז על השפתיים. אם אני מגזים, או לא נוח לך תרימי יד. אני ברור ?
כן.
אני רוצה שתזכרי שאת תמיד יכולה לעצור, לא משנה הסיבה. רק תגידי. אני ברור ?
כן, אאמ , כן.
ראיתי אותו מגחך, וכבר ידעתי למה.רציתי להגיד 'אדוני' אבל לא יצא. נחכה ונראה- כמה זמן יקח לו להבין שאנחנו באותו ראש?הוא קם, ומביא כוס מים. הוא מניח אותה על השיש ומסתכל עליי.
תפתחי את הפה. הוא משחק על קצה הלשון שלי עם האצבע שלו. את ילדה טובה. איך זה גורם לך להרגיש שאני קורא לך ככה ?
אני רוצה לענות מעולה אבל הוא דוחף את שתי אצבע שלו לגרון שלי, וכמה שיותר עמוק.
את לא נחנקת, זה יפה. הוא מורח לי על הלחי את הרוק שלי. את מתכוונת להפתיע אותי ? מוכנה לדבר האמיתי ?
והוא מלטף את הזין שלו דרך הטרנינג של המכנס ומצמיד אותו לפנים שלי.
תישארי פה.
ככה.
אני בוהה במקרר על הרצפה. אני שומעת את הספה חורקת תחתיו.
בואי אליי. על ארבע.
ובדרך אליו אני בולעת את הכבוד שלי ומקבלת את הרטיבות בין הרגליים שלי .
זאת לא נראית כמו הפעם הראשונה שלך , את יודעת.
זאת לא.
וואלה.

וואלה וואלה. סטירה.
גם זו לא הראשונה שלך. גם לא האחרונה.
אני לא יכולה שלא לצחוק בקול.
בואי אליי, תהי על הברכיים. עכשיו שימי את הידיים שלך מאחורי הגב. תזדקפי אליי .
הוא מנשק אותי ושולח יד בין הרגליים שלי. הוא מחייך כשהוא מרגיש כמה רטובה אני, אני גונחת לו על השפתיים.
אז את סוטה קטנה ולא אמרת? הוא מלטף לי את העורף וממשיך ולהזיז את היד השנייה במעגלים. אני ממשיכה לגנוח.הוא מושך לי את הראש אחורה בבת אחת ועוצר. עוד סטירה, ואחת כואבת יותר, אני נרטבת יותר. שאלתי אותך שאלה. מן הראוי שתעני לי, לפני שאת גומרת לי ביד ואני נותן לך לשתות את המיץ שלך. שאלתי - את סוטה קטנה ולא אמרת? ומחזיר את היד שלו לדגדגן שלי.
כן, אני סוטה קטנה ולא אמרתי.
הוא מחזק את האחיזה שלו בשיער שלי.
למה לא אמרת?
לא יצא.
לא יצא?אני אצטרך תשובה טובה יותר מזה אם את רוצה לגמור.
לא יודעת, חשבתי שלא תקבל אותי.
אל תחייכי אליי, קשה שלא להתאהב בך כשאת נוטפת ועל הברכיים מולי,ועוד מחייכת.

לפני 6 שנים. יום שלישי, 17 בדצמבר 2019 בשעה 13:01

רציתי לכתוב רומן.

לא מסעיר, אבל נֹגה.

לא אחר , אבל כנה ואמיתי.

רציתי אהובה ואהוב בזוגיות "משעממת".

מכינים קפה אחד לשני (מוטיב חוזר,אני יודעת)

רבים על השמיכה.

כתבתי על זוגיות כזאת כי רציתי אחת כזאת.

רציתי לכתוב על זוגיות כדי לדמות לעצמי איך מערכת היחסים הבאה שלי תיראה.

בסוף התברר שאני רגישה מדי.

כועסת מדי. מתפרצת. 

אתה לא מכיל אותי , מה לעשות? אני אומרת לך שהיה לי יום נורא ואתה שולח לי תמונה של נעליים.

בבקשה תשיגו לי גבר נורמלי.

אולי אני הלא נורמלית?

כן אני תיק. אני כבדה לפעמים. קשה לי. אני לא מושלמת.

אני בוכה, אני רגישה, אני מתקשה לשתף, אני מפחדת, לא תמיד יציבה, לא תמיד מקשיבה .

אבל לפחות אני לא נפרדת בווצאפ.


עריכה: חזר להתנצל ולבקש לחדש קשר לאחר שלושה חודשים. אל תתפשרו ! 🖤💕

לפני 7 שנים. יום חמישי, 7 בנובמבר 2019 בשעה 16:26

נמאס לי לשחק אותה קשה להשגה
להתחבר, להתנתק, סה"כ שנינו צמאים למגע
נמאס לי לעשות בכאילו, כמעט שם אבל לא
רוצה להיות זרוקה או קשורה במיטה, בשבילו

והחיוך שלך כובש אותי מחדש בהרף עין
אבל כנראה כדי שתשים עליי אני צריכה לשים זין
ולצאת להשתכר כאילו הכל שלם
ואולי זה כי אתה מרגיש כל כך בנוח להעלם
ואני מרגישה פתאום פחות טובה
כי מה בסך הכל ביקשתי? להיות קרובה

והבטן שלי מתמלאת בתסכול
בי כנראה הבלבול
כי אומנם אתה חמוד
אבל לי זה נראה אבוד

ושוב אני טינדרלה ברשת
מחפשת, מרגישה נואשת

ואולי הבעיה היא בי, מושרשת
אולי זה הזמן להודיע "פורשת"
או להשאיר מודעה בה אני דורשת :

"מישהו חכם ושנון דרוש
שיודע להתמודד עם חרוזים בגרוש"

לפני 7 שנים. יום רביעי, 24 ביולי 2019 בשעה 21:23

ואת כל כך ענוגה וציורית, את כלכך פסטורלית יא בת של זונה.
את יפה ורגועה ומגיע לך כל גרם אהבה שאת רוצה.
ואת רגישה בדיוק במידה, אל תאשימי את עצמך שכואב לך או אכפת לך.
תאשימי אותו - שלא אכפת לו מספיק, שלא אכפת לו שלא תפגעי.

ועזבי אותו לרגע, את טובה בדיוק כמו שאת.
את רכה כמו כניסת השבת. יא בת זונה כמה שאת רכה.
אני נודרת שאת הכי רכה שהכרתי, בספר תורה.

לפני 7 שנים. יום ראשון, 3 בפברואר 2019 בשעה 17:02

גמרתי שלוש פעמים.

הייתי חייבת לשחרר, זה בזכותך.

תודה ששיחררת בי משהו.

"כדאי לך לגמור יותר מהר, אחרת? אכעס." 

איך אתה יודע לגעת בכל המקומות הנכונים, ולא רק במובן הפיזי?

לפני 7 שנים. יום שבת, 2 בפברואר 2019 בשעה 19:30

רק חבל שאתה ילד. אני אתחיל בזה. אתה ילד, מתמקד במין וכמה שיותר, ולא בחיבור מאחוריו. אורגיות ? זה כיף. אתה שם בשביל הסיפוק הרגעי - לזיין חור חדש וללכת.
לו רק היית יודע מה זה לקום ולקבל למיטה את הקפה שלך, בול כמו שאתה אוהב, ממי שאתה אוהב, עם החיוך שלה, שפוגע בול.
והכל קצת יותר רך, ונעים ואוהב. וחמים. כי אהבה עושה חמים בלב.
לא חם, ולא רותח שאי אפשר לסבול - חם טוב כזה, כמו קפה של בוקר, בול כמו שאתה אוהב.

לפני 7 שנים. יום חמישי, 24 בינואר 2019 בשעה 8:43

דרוש אהוב מסיירת חרוב, או סיירת צנחנים.

דרוש מישהו ממש טוב לב שיודע להקשיב.

דרוש מישהו שיסלח לי.

דרוש מישהו שמבין את המשמעות של להיות שולט אכזר .

דרוש מישהו שיכין לי אמבטיה אחרי סשן ולא יפחד כי אני בוכה.

דרוש אתה. שתסלח לי אדוני על מה שעשיתי. שחרר אותי מהאשמה. תעניש עד זוב דם,קיא וכל נוזל גוף אחר, רק סלח לי אדוני, כי חטאתי.

דרוש סטודנט עם עיניים כחולות שיריב איתי על מי יפה יותר. ובכלל אין פה וויכוח כי שנינו יודעים שזה אתה.

דרוש לי אתה עם גופיות הצבא וריח של קפה בבוקר וטעם של ביצים בפה.

אבל בגלל שזה לא יקרה..דרוש מישהו שיודע להזיז את הזמן אחורה.

לפני 7 שנים. יום שבת, 12 בינואר 2019 בשעה 13:00

תכתבי, זה משחרר,

כי ההתערטלות הנפשית

תשחרר אותך

מהבושה