ליבי במזרח

הפעם אני מתחילה מחלק ב' של הסשן.
מאיפה שחשבתי שנגמר ורק נהיה יותר. בכוונה אין פועל לפני תואר הפועל.
"היית שפחה טובה. היית שפחה ממש טובה. " אתה אומר כשאתה מתיר את כיסוי העיניים שלי. ומשאיר אותו על הצוואר. אתה אומר "שפחה שלי" ומחייך אתה נראה קצת כמו סמיילי. יפה לך מחייך.
אני עם שיער פרוע, כיסוי עיניים ספוג דמעות ורוק שנזל לי על הפנים ואתה מחייך. הפרצוף שלך זומם ואני עוד לא יודעת. אתה משתיל לי נשיקה על המצח ומתחיל לפרק את רתמת החזה שהשארת אותי בה. לא יודעת כמה אני אוהבת להיות שפחה, אבל בהתחשב שזה תמהיל די הוגן של צעצוע, זונה וחור נראה שאין מנוס מלדייק במושגים.ואם כבר, אם מוסיפים "שלי" אחריי העלבון, זאת מחמאה.
כשאתה לקראת סוף הפירוק ועם החבלים עדיין על הכתפיים אני מצליחה כבר לצאת לבד מהם. "סליחה שלא חיכיתי, כבר אין לי סבלנות" .
אתה לוקח אותי ומפיל אותי להתחבק איתך על הספה. על השולחן יש צלוחית עם שפיך שאמרת שאסור לי לבלוע.
אני שקטה ואחריי סשן ,מתכרבלת לך אל החזה. אתה נותן לי עוד נשיקה במצח. מצחיק. בפעם הקודמת שדיברנו אמרתי לך שזה מצחיק שעוד לא יצא לנו לעשות סשן אמיתי, עם העינוי וההתמסרות המנטאלית ועכשיו אנחנו כבר אחריי.
אני מציעה שנלך להתקלח. אני זוממת בגדול, לעשות לך ממש נעים. אני גם אוהבת להעניק מגע, ונראה לי שהיית מאוד נהנה ממסאז' מושקע. אבל אני לא אגיד את זה, בכל זאת רשום 100% בראטית בפרופיל.
"לא סיימנו, את יודעת."
"חבל, יש לי טריק להראות לך."
"אה ,מעולה". חוזר לך החיוך הזומם.
"על אילו עוד עינויים חשבת? "
"מה הטריק שלך ?" "אני לא יכולה לספר. רק אחריי שנתקלח." "בסדר. אז תעשי לנו משהו חם לשתות בינתיים. "
לא יודעת מה אני לובשת או לא, אבל אני זולגת למטבח תוך כדי שאנחנו מדברים על המבחן האחרון. צולעת בחצי כוח. אני הולכת לקבל הערות מהמרצה שלי בראשון הקרוב ואז לזיין לך את השכל לגביהן כשנהיה בפראג, כדי כדי שכשנחזור וננחת למועד ב' שלי אני אשפר את ה80 המבאס הזה. כשאתה שואל אילו נושאים לדעתי אני מתחילה לזלוג להסברים לגבי קטיונים ואורביטלים. עוד לא סיפרתי לך על ספינים כדי לא לבלבל, אבל בוודאות תשמע עליהם בפראג. אני משוכנעת שאשפר את הציון במועד ב', כי דרושה רמה גבוהה מאוד של ריכוז כדי להצליח ללמד אדם על קטיונים מאפס ובמקביל - לנסות להבין למה שמרנו את השפיך שלך ולא נתת לי לבלוע או לירוק. במקביל, הטעם של הקונדום שלך עדיין בפה שלי. הקפה שלי יצא טעים והתה שלך יצא בהיר, אז כולם מרוצים. אני מבולבלת. אתה רוצה לשים לי את השפיך בקפה ?
אחריי הקפה (נטול השפיך), במקלחת אתה יוצא רגע וחוזר עם הקערית שלך. מה זאת חיית המחמד המוזרה הזו. אני מסבנת את הציצי בינתיים ואתה משתהה ,"לא חבל להתנקות לפני שאני מלכלך אותך? "
"מה ? בא לך שוב? "
אתה עוצר רגע, מחכה.
"את רוצה שאני אשתין לך בפה? "
ואו. איזו שאלה מעציבה. ברור שלא. אני נזכרת תוך כדי בך עוצר לשתות מים תוך כדי הסשן. כמה מתוכנן.
"לא. יש לי טעם טעים של קפה בפה."
"אה. אם ככה נצטרך להוסיף לזה משהו טעים. אני יודע גם בדיוק מה. "
אתה פוסע רגע החוצה, ומביא את הקערה של השפיך. "אל תראי כ"כ עצובה" , אתה טובל אצבע בשפיך ומורח לי אותו על הלחי.
"אני לא רוצה שפיך על הפנים" ,אני מגמגמת החוצה. "אה, טרי את אוהבת ואת זה לא? " "זה שפיך עם עפיצות. "
אתה ממשיך למרוח אותי בשפיך שלך. כשאתה מורח לי על השפתיים עולה ניחוח השפיך שלך לאף שלי. אוף, למה זה ככ מחרמן אותי. עכשיו אני יודעת שאני נראית עצובה. אני עצובה. אני לא עצובה כי רע לי, אלא אני מושפלת. ממש. השפלה כזו שמרגישים בבטן ובלחיים מהבושה. נמרחה לי גם המסקרה.
אתה מלטף לי את השיער מאחורה ואז מושך, מסמן לי לרדת על הברכיים. אני מתחילה לבכות.
" אל תבכי כ"כ חזק. אני לא יכול להשתין עלייך אם עומד לי. "
אני חצי בוכה וחצי צוחקת. אני מנסה להתרחק ממך כשאני על הרצפה של האמבטיה, אבל נדחקת לפינה ואין לי לאן לברוח. אני מסתכלת עלייך מלמטה, תוהה כמה אפשר לדחות את הקץ.
ואז.
אז אתה קצת משתין עליי. ואז הרבה. ואז הזרם שלך ממשיך לצאת ופוגע לי בעיקר בפנים ובחזה ושוב בפנים. יש הפוגה בשתן והבכי שלי מתחזק. אתה חוזר להשתין עליי ואני ממשיכה לבכות. הפנים שלי עדיין כואבות מכמות הפעמים שסטרת לי ועכשיו להרגיש את הזרם שלך על הלחיים מזכיר לי את זה ומעצים את ההשפלה. ואו. זאת השפלה. כזו שמרגישים בכל התאים והנימים בגוף, כזו שמגמדת את הכל בחיים. כזו שמרגישה כמו אבן ענקית ובוערת, אבל קפואה במקביל בבטן ובחזה. השפלה בוערת, שמתיישבת בגרון ומאדימה את הלחיים.
אתה מתכופף אליי ומציע לי לקום. אני מעדיפה להישאר לבכות קצת על הרצפה. להתבוסס בבושה. אני זוכרת שאתה מדבר, אבל אני קצת מרחפת. אתה חמוד נורא ושוטף לי ברכות את הפנים. אני קמה להתחבק איתך. ואו. אני לא מאמינה שעשית לי את זה.
""זה היה כיף." אני מחייכת אלייך. יא אוהב להשפיל נשים. ״זאת הפעם הראשונה שאני בוכה מהשפלה נטו, אתה יודע? "
"אוי. אני אוהב לשמוע את זה. כאילו לקחתי לך עוד חלק בבתולים. ואפילו זה לא שתן של בוקר. זה לא אכזרי כמו כמו מה שנתת לי לקרוא" ***
חוזרים להתכרבל על הספה. האפטרקר תמיד נעים. כמעט תמיד אני יותר מעופפת ובוהה, ואתה מחבק אותי עם כמה שיותר גפיים. זה היה נורא אבל מדהים בו זמנית. החיבוק שלך תמיד נעים, אבל אני בוהה בחלל, משחזרת את הרגע של השתן החם שלך על הפנים שלי, תוהה אם השתנן (CO(NH₂)₂) או חומצת שתן (C₅H₄N₄O₃) המרכיבים , בין היתר, את השתן, מגיבים לי עם הנתרן והאשלגן בדמעות. אגב, מסתבר שבדמעות יש גם שתנן. עכשיו כל פעם שאני אבכה אני אתחרמן, כי אחשוב עלייך משתין עליי. יצרנו בטעות התניה פבלובית.
*** -
(https://thecage.co.il/magazine,8663.html)
כבר לא נערת החידות ממומבאיי, יותר פרק 8 בעונה 6 של ריק ומורטי.