לא כל נשלטת נולדה לאותו כאב, ולא כל שקט הוא סימן להסכמה.
יש כאלה שזקוקות לסדר, אחרות לחוסר שליטה מבוקר.
יש מי שמבקשת להיבלע, ויש מי שרוצה רק להיבחן.
תפקידו של שולט אמיתי הוא לא להשליך עליה את עולמו, אלא לפענח את עולמה שלה.
להקשיב למה שלא נאמר, לקרוא בין נשימות, להבין מתי הכניעה היא אמת ומתי זו רק בדיקה.
אבל גם הנשלטת צועדת בתהליך.
כמו במשל המערה, היא יוצאת לאיטה מהצללים של עצמה,
לומדת להבחין בין אשליה לבין אמת, בין פחד לבין חשיפה.
הכניעה אינה חולשה אלא מסע של תודעה,
בחירה מודעת להפשיט את הנפש כדי לגלות מי היא באמת.
שליטה אמיתית איננה כוח, היא אמנות של הקשבה ושל דיוק.
היא מתחילה במבט, נמשכת במילה הנכונה, ומסתיימת רק כשהתשוקה הופכת לאמון.
וכששולט יודע להתאים את עוצמתו למהותה,
והיא בוחרת להיפתח אל האור,
השליטה כבר איננה משחק – היא אמת עירומה שמתקיימת בין שתי נשימות.