עליתו של האביר האפל

יש גבול דק בין תשוקה לשליטה, בין חופש להתמסרות.
זהו הגבול שבו נבחנת הנפש - עד כמה היא מסוגלת לוותר כדי להבין,
ועד כמה היא יכולה לרצות מבלי לאבד את עצמה.

התשוקה בוערת, אך אם אינה מרוסנת בתבונה - היא מכלה.
והשליטה, אם אינה נובעת מהקשבה - היא כלא.
האיזון ביניהם הוא האמנות של הנפש: לדעת מתי להוביל ומתי להיסחף,
מתי לשחרר ומתי להחזיק.

כששולט ונשלטת מוצאים את האיזון הזה,
נולדת הבנה שאינה תלויה במילים, אלא בתחושת אמת פנימית.
זו אינטימיות שאינה מבוססת על כוח, אלא על שקיפות מוחלטת,
על ההבנה שכל צד הוא השתקפות של האחר.

בתוך המפגש הזה נוצר רגע נדיר שבו התאווה, השכל והרגש פועמים יחד,
והגבול בין שליטה לתשוקה נעלם ,ונשארת רק ההוויה הטהורה של האמת.