סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסלול מוטורי בלתי חוקי

משתתפים במירוץ, צופים, עוברי אורח רגעיים - כל צעד שתיקחו הוא באחריותכם בלבד.
הטפות מוסר ושיפוטיות, תוציאו אל מסלול אחר.
לפני 5 שנים. 11 בספטמבר 2018 בשעה 14:10

 

אמצע הלילה, השעה 03:30...
הודעה ממך ״קומה ראשונה?״
עניתי ״אכן"

נקישות קלילות עם האצבעות על הדלת, מרמזות על ביקור נסתר, כזה שלא מחפש לעשות יותר מידי רעש או למשוך תשומת לב... מטעה.
אחרי יום שלם של רמיזות מהן התעלמתי באלגנטיות, יותר נכון יום שלם שחיכיתי שתבין ותפסיק לחפש 'אור ירוק' כדי לקחת מה שאתה רוצה.
מחוץ לבר שאלת אותי "אז בא לך לכייף היום?" בחצי צחוק על הביטוי הזה שדחפתי לאחת השיחות הקודמות...
אני חייכתי את החיוך החצי מבוייש חצי שובב שלי... נו, הכרת אותו לאחרונה, זה שאומר ״אני ילדה טובה, אל תדבר אליי ככה״ ומצד שני רומז ״מתה שתזיין לי את הצורה כבר״


אמרנו ביי זמני ליד האוטו, טסתי הביתה, הספקתי להוריד נעליים ולהרגיש קצת יותר נוח... ואז הגעת.
קיבלת מיני סיור בבית, בעיקר על הדברים שחשובים... הייתי קצת לחוצה, כי איך מתחילים?
מה? פשוט לבוא ולהגיד ״תכניע אותי, אל תקבל ׳לא׳, קח את מה שאתה רוצה, עד שאפסיק להיאבק, עד שארגיש אותך בתוכי״?

קופרה! ככה לא מדברת ילדה טובה!

אז נשארתי לחוצה, התחלתי לקשקש על מיליון דברים, עד שאמרת לי להתיישב לידך, התחשק לי לשים עלייך ראש אבל זה לא החזיק מעבר ל-2 שניות וכבר משכת אותי אלייך ועלייך...
עוד 2 שניות בדיוק ורוכסן השמלה שלי יחד עם סוגר החזייה כבר פתוחים גם הם!
הלפיתות החזקות שלך המפתיעות האלה, כן בדיוק אלה, שגורמות לי להיבהל לקמצוץ שנייה ואז גורמות לתחושה של שלווה בכל הגוף כשאני מבינה שקורה בדיוק מה שקיוויתי, אתה לוקח את מה שאתה רוצה, מתעלם מהמאבק שלי, מהבהלה, מראה לי מי הבוס.


״תבחרי מילה״.
ואני עם החיוך המוכר שלי, שלא ברור אם מעצבן או מדליק אותך.
״תבחרי מילה! נו, זה לא משחק״.
לקחת לי את כל האוויר (תרתי משמע), כאילו הרגשת שהשילוב הקדוש של הכנעה פיזית, תחושת פחד קלה עם חוסר יכולת לנשום הם בדיוק מה שאני צריכה, הם בדיוק אלה שיגרמו לי להרגיש חיה, שלווה מבפנים, ובו זמנית יגרמו לי לאבד סבלנות ורק ארצה עוד, רק אמשיך לבחון גבולות, אחכה לעונש הבא, לעוד מהלך שלך שיגיד לי שאני צעצוע.

אינסוף מאבקים, פיזיים ומנטליים, רגעי פחד, שמחה, בהלה, ריגוש וכיף מתערבבים,
הראש והגוף לא ממהרים להיכנע ובו זמנית רגועים, רוצים שתכריח אותם לוותר, מחכים לרגע בו תכריח אותי לשחרר...



הכל נעלם בשנייה שהוא נכנס אליי.
הוא היה כל כך חד ונוקשה, הרגשתי שברזל חודר לי לגוף, תחושת כאב וסיפוק בו זמנית. ההרגשה הייתה שונה מכל אחרת שזכרתי.
כאילו הוא היה חדור מטרה. לא אתה. הוא!
טיל מתוחכם עם כוונות מהונדסות, שלא זזות מהמטרה, לא במילימטר, לא לקמצוץ שנייה, כוונות נעולות אל היעד ושאלוהי ה-BDSM יעזור למי שרק יחשוב על לשבש את הטיל הזה שהרגיש כל כך חד מבפנים...
עוד רגע והזין שלך היה מפלח לי את הגוף לשניים מרוב נוקשות. דאם, זה הרגיש כל כך טוב.



כשזה הסתיים הייתי מרוקנת.
מרוקנת מכוחות, ממחשבות, מהכל.
הרגשתי נקייה ושלווה.
״קופרה שלי״ אמרת.



רוצה אותך שוב...

אפרוחיתי - תהני מכך יקרה
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י