פוסט שאני כותבת בעייפות (יתרה, יש לציין), עם זאת חשוב לי לכתוב אותו.
היום הייתי ביום כיף בתל אביב, אתמול היה לי ערב מהחלומות, התעוררתי בבית של ידיד שלי לחיבוק שלו לפני שהלך לעבודה. כשקמתי, היה בית פרטי לרשותי, עם כורסת מסאז, תה הודי, גינת ירק, שמש, מקלחת חמה, וצינצילה חמודה ביותר. היום המשיך עם חברה שלי מכאן, שהיא הרבה יותר מאנשים שהכרתי כאן, היא כבר משפחה ואנחנו מכירות מספר שנים. הלכנו לעיסוי תאילנדי, מסעדה טבעונית, רשת אוכל יפני, היא הזמינה אותי לתה מאצ׳ה שטעמתי לראשונה, שתינו בירה, יין, עשינו שופינג, גבר מטריד התחיל איתנו, דיברנו והתחבקנו. סיימנו את היום בשבע בערב.
חשבתי על זה היום- האם זה שאני נשלטת אומר שאני פחות, או חלשה? המון פעמים אני קולטת סיטואציות יותר מהר ונכון ממי שמולי, מתבטאת נכון, ומדויק יותר. מבינה לעומק דברים שאחרים לא מבינים, כי אני אינטיליגנטית, ברמה קשה. הגעתי לתובנה שיש נשלטים שחזקים יותר מהשולטים שלהם, והרי קשר שליטה משמעותו כאשר השולט בוחר בנשלט, אבל קודם כל, כאשר הנשלט מוריד מעצמו עבור השולט, וגם בשביל עצמו, הרי הוא אוהב להיות במקום הזה. פעם ראשונה שלמרות החסמים שלי והלחצים שהיו לי לפני כן, הייתי משוחררת הרבה יותר ממי שמולי. ועליי לחדד כאן כדי שלא ישמע לשתי פנים, אני לא נשלטת של אף אחד ואחת. אני מרשה לעצמי לשחק, אבל אני עבור עצמי כרגע. האם זה בודד? או שמא אני חזקה לבד, כי טוב לי לבד?
טוב לי לבד. כי אני לא באמת לבד.. יש לי חברים מדהימים, משפחה נהדרת, מאמנת, וגורמי תמיכה נוספים. כשאני בקשר שליטה אני רוצה שיראו דרכי את הטראומות, את הקשיים, שיהיו חזקים ממני ועם זאת לא יתנו לי להרגיש נרמסת. ולבד, אני רואה את הטראומות שלי, את הקשיים והפחדים. אני מרימה את עצמי למעלה כאשר אני צריכה.
אני השולטת של עצמי, לפני שמישהו ישלוט עליי.
