לפני שנתיים. 19 במרץ 2022 בשעה 12:50
כמה קל להשאב לתוך דיכאון
במיוחד כשהעליות כל כך גדולות
לפעמים אני תוהה אם עליי למתן את ההתרגשות שלי
רק כדי שהנחיתה לא תהיה כל כך מכאיבה,
אני מפחדת לנחות, כמו שאני מפחדת ממוות
כמו שאני מפחדת לשחרר שליטה,
כמו שאני מפחדת מלב שבור.
אני מנסה להאבק חזרה, אבל הפחד תוקע.
הנשימות מתארכות, הפעולות מתקצרות
הגוף נחלש ומונח על המיטה. מה הלאה?
אני בוחרת עכשיו במקום להיאבק, ולהלחם
להיות זו שבשליטה. לקחת אותה.
אף אחד לא יקח ממני שליטה וכוח השייך לי
אף אחד לא ינטרל אותי
הלב שלי שלם תמיד
ואותה אני אראה שוב, אבל כבר לא אתן לה כוח עליי.
רק ככה, אוכל לאהוב אותה באמת
