אחר הצהריים טובים לכולם,
פינה חדשה שאני מעוניין להשיק תקרא סיפור לסופ"ש בו אני אפעיל את כישוריי הכתיבה והדמיון שלי על מנת לעורר אתכם לקראת סופ"ש מהסרטים,
תבלו!
הקיץ של לירון חלק א'/ בלאק ג'ק
היה זה ערב קיצי וחמים יש שיטענו שאף חם מידי, החיים לא פשוטים ביולי-אוגוסט בתל-אביב החמה והלחה כל כך..
זה כמובן לא מנע בעדי מלהמשיך לנודד בכל האפליקציות ההיכרות הזולות במטרה לכבוש את ליבה של האחת המיועדת.
בין סוואפ רייט לסוואפ לפט מידי פעם עצרתי וחקרתי ומידי פעם החלקתי סתם כך בלי לחשוב עד שהגיעה לירון..
בת גילי 26 בחורה בהירה ומעט גבוהה ורזה עם חיוך כובש אבל גם הרגיש לי אחת כזאת שיש בה משהו מאוד סקסי, אפלולי ובעיקר לא שיגרתי ואותי זה קנה!
מבלי להסס החלקתי ימינה והופ! הפלא ופלא ישנו מא'צ, תחושת אושר עילאית מילאה את ליבי.
דחקתי הצידה בגסות את כל שאר ההתאמות ולא הצלחתי להתאפק ומיד שלחתי הודעה, לקחתי סיכון שגם היא כמוני לא אוהבת לשחק משחקים ואוהבת לגשת ישר ולעניין.
לשמחתי הרבה בחרתי נכון, לירון לא נרתעה מהמהירות והישירות שלי ולמעשה אף שמחה על הנחישות, אספר בקצרה עליה, השתחררה לא מזמן מהצבא לאחר שהייתה בקבע 4 שנים והספיקה לסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א, בהחלט הספק נאה לבחורה בגילה..
בהמשך ישיר לגישה שבה החלטתי לנקוט, קבענו להיפגש יום למחרת לאחר שהציעה שנפגש ליד ביתה שנמצא בר שכונתי חביב שבה היא מרגישה בבית לטענתה וכמובן שמיהרתי להסכים על אף שזה נדרש במקצה של דחיות וביטולים על מנת שהדייט הזה אכן יקרה.
כמה זמן התגעגעתי לתחושת הפרפרים בבטן לילה לפני השינה, חששות לצד ציפיות לקראת הדייט שקרב ובא ומשהו סימן לי יותר מתמיד, הפעם זה משהו אחר..
היום המיוחל הגיע! לאחר יום עמוס בעבודה וביקור אינטנסיבי בחדר כושר (הייתי חייב להיות במיטבי), הגיעה סוף סוף השעה, עטתי על עצמי חולצת טי שרט צמודה וארוכה שחורה שהבליטה את שרירי החזה והידיים המרשימים שלי לצד מכנס ג'ינס כחול בסגנון של פעם ונעלי אולסטאר אדומות, שייצרו תחושה של אדם ספונטני וצעיר.
הייתי נורא בטוח במראה החיצוני שלי אך דבר לא הכין אותי לקראת הופעתה של לירון, אשר לא הותירה מקום לספקות, זה התחיל משמיעה ראשונית של תקתוקי נעלי העקב הסגנוניות והמחמיאות שיצרו מראה לרגליים ארוכות ודקיקות, היא לבשה שמלת קיץ אדמדמה שנורא החמיאה לעורה הבהיר, ופניה, פני מלאך/שטן הכול היה נראה יותר מידי טוב עבורי.
השיחה הייתה כיפית וקולחת, לא היה נראה שצד אחד מתאמץ להרשים את הצד השני אך רגע קטן טרף את הקלפים. לירון הפילה בטעות את הסכו"ם שלה ואני בג'נטלמניות טיפוסית התכופפתי על מנת להרים אותם ושם נתקלתי שוב בנעלי הסטליטו המבריקות ולא יכולתי להישאר אדיש אליהן אך ניסיתי בכל כוחי להילחם ולא לבהות בהן אך שוב החיוך הממזרי והשטני של לירון צץ ממש כמו בתמונת פרופיל שלה ומאז הכול השתנה..
המשך יבוא..