בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

"50 גוונים של שחור"

כל הנאמר לעיל הינם פרי דמיונו של הסופר
לפני שנתיים. 12 ביוני 2021 בשעה 17:41

המעשיות שלי בעולם הבדס"מי לא מפסיקות להגיע ובקצב מסחרר, ואיזה אושר עילאי לחוות את זה ממקור ראשון ונורא מתחשק לי לשתף אתכם...

 

זה התחיל מסופ"ש מהאגדות בצימר בצפון הרחוק. סופשבוע שהתחיל על פניו בצורה תמימה בדמות התארגנות לקראת ארוחת ערב אבל המעבר בין עולם הונילי לעולם הבדס"מ הוא לפעמים כל כך אכזרי,מפתיע ומדהים כל כך.

 

בעודי מנסה להתיישב על יד כולם בשולחן גודס העיפה בי מבט זועם "מה נראה לך בכלל?!?! אתה יודע טוב מאוד איפה המקום שלך נמצא".

 

וזה היה למעשה הסימן הראשי לתחילת הוויקנד. היא כמובן התעמרה בי. השפילה אותי לעיניי כולם ללא רחמים. החפיצה אותי וכמעט התעלמה ממני לחלוטין. והחזירה אותי יותר מעשרים שנה אחורה וחיתלה אותי מול רבים עם מוצץ בפה וטיפלה בי כאילו אני ילד בן 3.

 

ואז בערב השני הגיע טוויסט נוסף. האלילה עדכנה אותי אמנם מראש על נשלט אהוב נוסף שאמור להגיע לצימר החלומות וצפויה מלחמה גדולה על יחסה של גודס, מה שאני לא צפיתי זה שגודס מתכננת לנו לילה שיכלול את שלושתנו מבלי לוותר על אף אחד...

 

"ובלילה בלילה..." התחיל מנשיקה קטנה תמימה לבקשתה של גודס אבל ההמשך היה כבר הרבה פחות תמים. שני סטרייטים מצ'ואסטים מוצאים את עצמם על מיטה עושים אחד בשני מעשה סדום והכל רק על מנת לספק את גודס, ולא היה מקום לספק היא הייתה מאוד מרוצה.

 

הסופ"ש נגמר וכל אחד המשיך לדרכו אבל הרגש לא הלך לשום מקום. מי היה מאמין שתולעת יכולה בכלל לחשוב על לפתח סינטמנטים רגשיים ממקום כל כך נמוך, ואולי זה בכלל כל סוד הקסם כשאני בכל חיי לא הצלחתי להכניס למישהי ללב שלי.

 

דברים משוגעים לא קורים רק בצימרים, לפעמים הם קורים בצורה הכי שגרתית ולא צפויה... גודס החליטה לסשן אותי ביחד עם חברה טובה שלה סשן של אמא עם שני ילדים. לכל אחד היה חיתול ומוצץ ואמא משוגעת אחת שרק רוצה שנשחק יפה בצעצועים שלה ונעשה פיפי בחיתול.

 

אמא (גודס למי שלא הבין), החליטה להגדיר את יחסי הכוחות באופן חד משמעי, לאחר שליוותה עלי לשכב באמבטיה ודרשה מאחותי להשתין לי על הזין וזו לא היססה לרגע ואף הפתיעה והוסיפה אלמנטים של שליטה ונהנתה להתעמר בי אף היא, איי אחות מלשנית שכמותך...

 

הסשן נגמר בזיון מדהים עם גודס שהייתה מאוד מרוצה משנינו והחליטה לפנק אותי ואישרה לי לגמור (כמובן להגיד לפני), ואני שכבר לא גמר חודש וממהר לקראת החזרה לחיים האפורים, הייתי די סקפטי שזה יקרה. אבל אוי גודס את לא מפסיקה להממם אותי, מצאת באומנות את הנקודה והתנוחה והעמידה הרגישה שלי טוב טוב וסחטת ממני את כל האנרגיות שלי עד לגמירה מטורפת בתוכך. אף פעם לא חוויתי גמירה טובה מזו בכל חיי. אבל הטעות הגורלית התורנית, אמנם קיבלתי אישור מראש וצרחתי שאני גומר אבל לא ביקשתי אישור סופי מגודס, והעונש? העונש עוד יבוא...

 

סופשבוע נהדר,

שלכם בלאק ג'ק 🤍🖤🤍🖤

 

לפני שנתיים. 27 במאי 2021 בשעה 16:53

כמה קרוב ככה רחוק.

ככל שהתעתוע גדול יותר, כך הכאב עוצמתי יותר.
הכל התחיל במעידה הראשונה.


נשברתי. הפרתי את החוק של האלילה כשרחמנא לצלן גמרתי ללא אישור. אך כבר אז הבלבול הגדול החל...

לצד כעס גדול ולגיטמי, גודס עשתה רושם שהמקרה כבר מאחוריה והיא המשיכה הלאה אך גם שכבר הכל לכאורה "חלף" דאגה לומר שהעונש כבר נקבע ויום יבוא ואשלם את המחיר.

הימים חולפים, והידיעה שאצטרך לשלם את המחיר לא עוזבת אותי לרגע כשכל מה שבוער לי לדעת מה עובר במוחה הקודח והיצירתי להפליא של גודס, עינוי לכשעצמו.

ואז נפגשנו.
גודס דרשה שאתייצב על סף דלתה ב-19:00 לבוש שחורים חגיגיים לקראת חגיגת יומולדת של חברתה ורצתה שאלווה אותה ותשוויץ בי בגאווה.

 

"הפעם אסור לי בשום פנים לפשל" צעקתי לעצמי במוח ולבשתי ממיטב מחלוצותיי וב-19:00 דפקתי על סף דלתה של האלילה כשאחד התולעים שלה פתח עבורי את הדלת.

 

גודס לשמחתי הרבה מאוד התרשמה מהופעה והדיוק ונראתה מאוד מרוצה והחלה לנשק ולהתחרמן איתי, ואני, אני הייתי בעננים. סוף סוף פתחנו דף חדש ואיזה פרק ראשון מהמם התחלנו.

 

ובדיוק אז מחול השדים החל.

לאחר שעברנו לחדר השינה, כשהאווירה לוהטת בין שנינו (מי היה מאמין גודס והתולעת?!?!), והזין שלי עומד דום בכל מלוא תפארתו ורגע לפני שמתחילים את הדבר האמיתי האלילה עצרה בבת אחת והחלה לצחוק בקול רם כשהמבט בעיניים שלה השתנה לגמרי. ממבט עוטף וחושק, המבט הפך לאפל וקודר, ממש הרגשתי כמו תולעת עלובה שרק שימשה כפתיון ומשם אין דרך חזרה.

 

הידיים שלי לופתו בחוזקה אל עבר המיטה והעיניים שלי כוסו. סדרת הצלפות וסטירות עוצמתיות במהירות אדירה החלו לפגוע בגופי שעוד היה בהלם רק מהאקט עצמו, והעיניים העצומות רק חידדו את החושים וכיווצו את הגוף שלי אף יותר כשאין לדעת מאין המכה צפויה להגיע. גודס כמובן מתענגת מכל רגע ורגע...

 

 

"באמת חשבת שלא תשלם את המחיר? תולעת פתטית שכמותך" כמובן ששום יומולדת לא תוכננה עבורי אף פעם. אך בנוסף לכל הכאבים הפיזיים גודס הכינה הפתעה נוספת. הזין שעד לא מזמן עמד בטירוף על סף המגירה דעך כיאה ל🐛 חלשה ושבירירית כמוני. וגודס החלה להתעסק שוב בזין שלי ושוב בטיפשותי הרבה חשבתי שאולי בכל זאת החליטה לחוס עליי במעט אבל ברגע ששמעתי את הקנאק הבנתי בדיוק מה קורה פה.

 

 

ואז היא הסירה את הכיסוי עיניים ודרשה ממני לצפות בזין שלי כפוט בשבי ללא יכולת תזוזה כשהמפתח נמצא על שרשרת שנמצאת על צווארה. "נגמרו המשחקים ילד, כל עוד תמשיכי להיות ילדה רעה הזין והביצים שלך יהפכו לכחולים,סגולים, אדומים וכל מה שימשיך לקרות... עד שתבין שאתה בסך הכל כלי ביד היוצר שמיועד אך ורק בשבילי"

 

בעודה מצווה עליי להכין אותה על עבר מסיבת היומולדת שבה כמובן לא אקח חלק. גודס הכינה עבורי רשימת מטלות שיהיה עליי לבצע בזמן שהיא נהנת עם חברותיה אני בעבודות ניקיון קדחתניות ותובעניות, הרי כבר למדתי שאבוי לי לאכזב את האלילה בשנית כשלחגורת הצניעות הצטרפו קולר לצווארי וגאג על פי ואפילו הכלבה של גודס (באמת כלבה לשם שינוי), כבר לא ידעה להבחין אם אני אדם או כלב או תולעת...

 

 

גודס חזרה עם חברתה השולטת ואני לחוץ עד מאוד כשלא הספקתי לסיים את המטלות, אך למזלי הפעם גודס חזרה עם מצב רוח טוב הרבה בזכות החברה שלה. כמובן שהאצתי את המהירות של העבודה שלי כשבין לבין גודס מבקשת ממני דברים והיא כמובן תמיד במקום הראשון!

 

 

ולקראת סיום הלילה המטורף שהתחיל בשכרון חושים ומשם למחול שדים אחד גדול שהפך את המוח שלי כשבעצם בכל זמן הניקיון זהו למעשה היה זמן לעיבוד מידע עבורי, זמן שהייתי זקוק לו. ואז גודס וחברתה ציחקקו שוב בקולי קולות שלי כמובן אין מושג על ולמה ובאמת שכבר חשבתי ששום דבר לא יוכל להפתיע אותי בערב המטורף הזה.

 

 

"תולעת! לא נראה לך מוזר שפאקינג חזרנו מהמסיבה רק אחרי שעה וחצי?? מה יהיה איתך היום". מסתבר שהיומהולדת בכלל בשבוע הבא וקיבלתי צ'אנס נוסף להוכיח את עצמי ולהגיע, איזו אלילה! כל כך מכירה אותי טוב, הבינה את ההלם שהייתי שרוי בו ואיזנה אותי עם הזמן והאסקפיזם לניקיונות וכמובן ידעה בסוף גם לבוא ולהשתמש במידת הרחמים ולתת לי הזדמנות נוספת. תודה לך גודס!

 

 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 15 במאי 2021 בשעה 18:01

אז מה נותר לי לומר לכם חבריי לקהילה, התקופה האחרונה אמנם קשה לכולם אך לפחות בעיניי זהו ממש חלום שמסרב להיגמר, ואיזה חלום ורוד 🤩

העלילה גודס ממשיכה לבדוק את סף יכולותיי שמפתיעים לא רק אותה אלא גם אותי. לאחר שהתנסיתי בפעם הראשונה עם גברים גודס החליטה הפעם לבדוק את האינטראקציה עם המין היפה והנשי וחברתי לנשלטת שלה כשחברתה הטובה בעיקר מתבוננת מן הצד ומתענגת מכל רגע ורגע.

מיותר לציין שגם הנשלטת בחורה יפיפייה ורק לראות אותה כל כך גם תחת שליטתה של האלילה רק העצימה את הרגשות שלי כלפיה. לאחר שכל אחד בתורו/ תורה עינג את גודס אך ברגע האמת בזמן שהנשלטת ליקקה בצמא את קודש הקודשים של גודס היא בשיא האורגזמה שלה ציוותה להתקרב הכי קרוב שאפשר ורק להתבונן מבלי לעשות דבר. אוי גודס את בהחלט יודעת להתעלל לי במוח.

גודס כמובן הגיעה לסיפוקה אך זה כמובן לא מספיק. האלילה מורמת מכל שאר האנשים לא רק ביכולתה לשלוט בכולם וכולן אלא היא תרתי משמע מאוד גבוה 1.83 והיא ידעה שאחת הפנטזיות הגדולות שלי הן היאבקות מינית וכמו שגודס יודעת ולא ממש מכירה אחרת, הפכנו את סלונה לזירה קטנה והתחלנו להתאבק.

מאוד נרתעתי בהתחלה, למרות שמדובר במלכה גבוה וחזקה אני עדיין הייתי מודע לפערים הפיזיולוגים בין נשים לגברים במיוחד כשאני בחור לא קטן בעצמי נורא חששתי לפגוע בה בטעות. אך האלילה מהר מאוד הבחינה שאני לא שם למרות הגשמת הפנטזיה ומהר סיננה "תולעת! אני רוצה שתתן את כל מה שיש לך אוי ואבוי לך אם תעשה לי הנחות"; מרגע שבו היא שיחררה את המשפט השתחררתי לגמרי והתחלתי להחזיר מאבק אך להפתעתי הרבה המאבק היה לא פשוט בכלל וברגע שקצת עליתי ליתרון הרגשתי משהו דביק על הידיים שלי שהולכות ונצמדות אחת לשנייה, זה היה מסקנטייפ אדום שבו הנשלטת והחברה של גודס החלו להדק אותי והאחיזה שלי הלכה והתפוגגה וגודס חזרה לשליטה מלאה.

"לא באמת חשבת שזה יהיה פייר פייט תולעת! תזכור החיים הם לא הוגנים יש את האנשים שתמיד יהיו למעלה ויש את התולעים שתמיד יהיו למטה. כמוך למשל!" וציחקקה בקול רם והקרב מזמן נגמר כשמרגע לרגע ממתאבק שנלחם בכל כוחו במהירות רבה הפכתי לתולעת אדומה כשכול כולי עטוף בדבק אדום למעט איבר המין, חסר יכולת וחסר תזוזה ממש כמו שמשון הגיבור לאחר שדלילה גזרה את שיערות ראשו.

ומשם מחול ההשפלה החל. כל אחת בתורה כמובן אחרי האלילה התעמרה בי כאהבת נפשה ללא יכולת להגיב, כשגם הבחורה הכי רזה ועדינה בעולם תוכל להפיל אותי בחוזקה לרצפה בהדיפה קלה. אוי זה הרגיש כל כך טוב להיות כל כך חלש, תודה לך גודס.

למחרת קצת יצאנו מהתבניות של חיי הבדסמ המטורפים והלכנו לאכול ארוחת בוקר בבית קפה (הייתם מאמינים, אני וגודס אוכלים מאותו השולחן) אך מהר מאוד גודס כהרגלה מנסה למתוח את הגבולות וענדה על ידי צמיד שהוא למעשה קולר ואיזה בו בהדיקות (כן רק על היד ולא על הצוואר כי אנחנו עדיין לא בברלין לצערי). לא אשקר לכם זה הרגיש מוזר ונורא מביך בהתחלה אך התחושות מהר מאוד הפכו לעוד פנטזיה שמתגשת.

 

זה התחיל כבר מהמלצרית שבאה לקחת הזמנה ולא הפסיקה להתבונן בקולר במבט מסוקרן וכמובן נלוו עוד מבטים סקרנים/מקנאים אחרים ואיך זה כל כך כיף להיות זה שכולם מסתכלים עליו...

 

לאחר מכן יצאנו למסע שופינג ששוב אני כמובן סוחב את כל דבריה והיא אוחזת בקולר ושומרת אותי קרוב אליה, ומעבר לכך שאני אזוק אליה אני גם משמש כקולב בגדים ונכנס איתה לתאי מדידה שכולם שותקים אך מבטיהם אומרים הכל, ושנייה לפני שסיימנו את היום המופלא הזה גודס החליטה לפנק אותי ונתנה לי להרגיש עם לשוני כיצד התחושה שאני שייך לה וכולם רואים זאת עושה אותה רטובה והיא נתנה לי להנות מזה כמובן שוב איך לא בתא מדידה ריבונו של עולם!

 

עד כאן שידורי להיום, מי יודע מה אספיק לספר לכם עד לפעם הבאה אך בכל מקרה כולי מלא בהערכה והוקרה וכמובן איך לא הערצה וסגידה לאלילה גודס שהופכת כל פנטזיה וחלום למציאות.

שבוע טוב לכולם, שלכם ג'ק בלאק 🖤🤍

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 8 במאי 2021 בשעה 18:32

וואו.וואו.וואו!איזה שבוע חלומי עבר עליי, באמת שגם החלום הכי ורוד שלי לא יכל להתגבר על המציאות בשבוע האחרון, מי היה מאמין?

זה התחיל ממסיבת הפמדום שבוע שעבר של אור ודורה ובהזדמנות זאת ארצה לברך אותן מסיבה נהדרת ומאורגנת היטב וכולי ציפייה לקראת המסיבה הבאה שלהן. בכל אופן לאחר יותר מידי זמן בה בעיקר התבונתתי מהצד החלטתי שאגיע הזמן להתחיל לשחק ובפעם הראשונה בחיי החלטתי להגיע לאירוע קהילתי. אך גם במסיבה בקלות ניתן להיבלע בין כל האנשים ושוב לחזור בקלות לעמדת הצופה במקום פ**** להתחיל לשחק ולהגשים את עצמי סוף סוף אבל שנייה לפני שויתרתי הגיעה גודס.


היא נכנסה עם כתר עטור על ראשה אך גם ללא הכתר לא היה בכלל מקום לספק איזו אישה דומיננטית ועוצמתית הגיעה ומבטיי כולם/כולן היו עליה. כמובן שגם אני לא נותרתי אדיש ליופייה ולא הצלחתי להפסיק לבהות בה. והיא כמו שולטת אמיתית לא הרגישה צורך לחכות לחיזור ומיד שמה לב אליי ואמרה: "אתה מתכוון רק להסתכל הערב הזה?" בקולה הסמכותי וכן זה היה הקיו הסופי שלי לצאת מדמות הצופה לדמות השחקן.

ומאז הכל השתנה.
כבר במסיבה חברנו לשולטת נוספת (השדה האדומה), דבר כשהיה מדהים לכשעצמו מי חלם שאהיה עם שולטת אחת אז שתיים, לא יכולתי לכתוב תסריט טוב יותר. גבולות נפרצו ללא הפסק במהירות אדירה שבאמת אין לי את היכולת הורבאלית לתאר איך ולמה זה קרה. סרסור בין גברים אחרים שכללו מציצות וליקוקי חורי תחת, משחקי נשימות (שמהר מאוד הפכו לגניחות) כמעט עד אובדן ההכרה, חדירת סטראפ-און בפעם הראשונה, מדיקל ומה לא? וכמו שכבר נאמר כל הגבולות נפרצו ולי רק נותר להודות על כך, תודה❤️

בנימה אישית אני רוצה כמובן להודות למיס גודס, תודה שבחרת בי להיות התולעת שלך ושגרמת לי בסך הכל שבוע אחד לחוות כל כך הרבה חוויות שהיו רק בגדר פנטזיות עד היום, תודה לך גודס ❤️

אגב ממליץ לכולם/כולן לעקוב אחרי הבלוג שלה. מעבר לאינטרקציה הבינאישית המדהימה שנרקמה ביננו כל כך מהר מדובר על כותבת מחוננת שמעבירה את חוויותיה בצורה מטורפת שממש גורמת לך להרגיש כאילו אתה שם איתה, שווה לעקוב!

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=139448

 

 

 

שבוע טוב לכולם,

ג'ק בלאק 🖤🤍🖤🤍

 

 

 

 

 

לפני 3 שנים. 13 באוגוסט 2020 בשעה 10:59

היי חברים אז בלאק ג'ק מכה שנית ביום והפעם החלק האחרון וסופי בהחלט לקיץ של לירון..

תבלו!

 

הקיץ של לירון חלק ג' ואחרון בהחלט/ בלאק ג'ק

 

אז התקרבתי לכיוונה של לירון ואמרתי לה "אוקי ניצחת, מה עליי לעשות"

"אני חושבת שאתה מעט מבולבל" לירון השיבה, "בשעה הקרובה זו המלכה לירון בשבילך! ברור?"

אוקיי "המלכה לירון מה עליי לעשות?"

"נו באמת ככה אתה מקבל את המלכה שלך?? תציג אותי כמו שצריך" וסימנה לי לעלות על הכיסא ולהציגה בצורה משפילה..

כמובן שבכל רגע הייתי יכול להתקפל ולומר שזה לא מתאים אך הסיטואציה מאוד הדליקה אותי ונעתרי לבקשתה..

"נו קדימה! למה לוקח לך כל-כך הרבה זמן להציג אותי?" רטנה לירון.. ואני במבוכה רבה עליתי על הכיסא והצגתי אותה בפניי כולם "גבירותיי ורבותיי קבלו את המלכה לירון!" כולם כמובן לא הבינו מאיפה נפלתי עליהם אך זה היה כאין וכאפס לעומת מה שציפה לי בהמשך..

בכן הרבה יותר טוב אבל לא מספיק עבורי!" השיבה לירון בתקיפות.. "ממתי מקבלים מלכה נעלה רק דרך קריאה בשמה? היכן הכבוד הראוי לה? איפה השתחוות איפה הסגידה? זה רחוק ממה שאני מצפה.."

 

אז שוב היא סימנה אל עבר הכיסא אך הפעם עיני כולם היו נשואות אליי ומצחקקים ומצלמים כשפניי מסמיקות מרוב בושה, "גבירותיי ורבותיי קבלו את המלכה הנעלה לירון!" וירדתי מהכיסא והשתחוויתי בפניה עד שסימנה לי לקום לצד קולות מצחקקים ומבטים כועסים מצד האנשים המבוגרים יותר שראו את האקט כלא מכובד בפרהסיה אך דבר לא עצר בעדי..

 

"או! עכשיו אתה מתחיל להיות כלב טוב!" לירון צחקה ואמרה בניחוחות והתיישבה על אחד הכיסאות. בעודי חושב לתומי שסוף סוף סיימנו את ההשפלה ובאתי להתיישב על ידה היא הניפה לי סטירה מצלצלת והפעם המבטים מן הקהל היו הרבה יותר המומים..

 

"מה נראה לך שאתה עושה?! ממתי מלכה ועבד יושבים על אותו גובה? קדימה על ארבע מיד למרגלותיי!"

עדיין כאוב מהסטירה החזקה אבל הכאב היה יותר חווית ההשפלה כאבה יותר מהכאב עצמו נצמדתי לבקשתה הפעם מבלי להתבלבל..

 

לפתע הגיח בחור מבוגר ואמר לי "תגיד אתה שפוי? למה אתה נותן לה להתנהג אלייך ככה, מה אתה זבל?" לירון לא נתנה לי אפילו הזדמנות להשיב וענתה במקומי "כן הוא העבד הפרטי שלי. יש לך בעיה אם זה?!" תקפה אותו בחזרה ולבחור המבוגר לא נותר אלא לתת לי מבט מאוכזב בעיניים והמשיך בדרכו..

 

"טוב עכשיו נעבור למנה העיקרית!" אמרה לירון ברשמיות, "היה לי יום עמוס וכל היום הייתי על הרגליים ואני זקוקה למסאג' מפנק ברגליים", שמחתי, סוף סוף הייסור נגמר ובאתי לצאת לקראת היציאה מהבאולינג כולי בוש ונכלם.

 

"אני רואה שהסטירה ממקודם לא הספיקה לך? לאן אתה חושב שאתה הולך?" שאלה לירון שוב במבט לא מסופק.. "מה את מתכוונת שאעשה לך מסאג' כאן? מול כולם?" שאלתי בפליאה..

 

"כן! אז קדימה תחלוץ את נעליי!" צעקה בקול רם ושוב משכנו המון תשומת לב מצד כולם..

פה כבר נשברתי ואמרתי "לירון די זה כבר מוגזם, אני לא מוכן לספוג את ההשפלה הזאת"

 

"שתוק עבד אתה שוב חוצה את הגבול!" צעקה לירון תוך כדי שהיא נותנת לי בעיטה לאזור חלציי ומיד כופפה אותי ל-4... "קדימה! אין לי את כל היום לחלוץ מיד את הנעליים" הגבירה עוד יותר את קולה על מנת להביך אותי אף יותר אך בנקודה הזאת כבר באמת חשתי שאין יותר לאן להידרדר וזה שיחרר אותי במידה מסוימת..

 

אז שוב התקבצו סביבנו עם פלאפונים שלופים שמתעדים את הרגע המשפיל שחוויתי תוך צחקוקים מגוזמים וקריאות גנאי אל עברי אך כמו שכבר תיארתי מקודם כבר הגעתי לנקודה שבה כבר לא הרגשתי בושה מרוב שכבר הייתי מושפל..

 

אז חלצתי את נעליה וגרביה והחלתי לעסות את כפות רגליה לעיניי כולם תוך כדי שהיא מנחה אותי כיצד היא בדיוק אוהבת את העיסוי שלה.. "עכשיו תסניף את כפות רגליי כאילו זה הבושם הכי טוב בעולם ולאחר מכן תלקק אותן עד שיהיו נקיות לגמרי" פקדה עליי לירון שאני כבר טוטאלי שלה..

 

האנשים כבר מזמן הלכו וזה נותרנו רק שנינו ועוד מספר אנשים שהציצו מרחוק אך לא הורגשו ואני ממש התעלמתי מהמקרה הפומבי המשפיל ואפילו הראיתי סימני אהבה לפקודה שהיא נתנה לי ולירון חשה בזה היטב..

 

"ידעתי שאת נשלט עלוב! כמה שניסית לטשטש אי אפשר לברוח מהטבע שלך" והורתה לי לסיים ולהלביש בחזרה את נעליה על רגליה ולמעשה סיימנו את סשן הבאולינג לאחר שהורדתי אותה בביתה..

 

לעולם לא אשכח את הקיץ ההוא עם לירון.. לצד עוד ערבי ההשתעשעות חלקן פומביים וחלקן פרטיים בחדרי חדרים יצרנו מערכת יחסים נדירה שבה ידענו לנוע ממצב של זוג למצב של שולטת ונשלט כמו קסם. לצערי לירון נדרשה לעבור ללונדון בשביל הצעת עבודה מדהימה שקיבלה וכאן דרכינו נפרדו, אבל מאז בכול פעם שאני משחק באולינג אני רואה את צחוקה המרושע של לירון.

 

סופ"ש מקסים לכולם!

לפני 3 שנים. 13 באוגוסט 2020 בשעה 9:29

היי חבריי היקרים לכלוב!

קבלו את שיר/סיפור קצר מספר 2 שלי, שמו נקרא "שקר"

אשמח לשמוע את דעתכם וכמובן שאם ישנה ביקורת בונה כמובן גם אתקבל בברכה..

תבלו!

 

שקר/ בלאק ג'ק

 

האדם נוצר בצלם אנוש,

לאחר יצירתו עליו לבחור מבין שלוש,

לומר אמת או שקר ואולי לא לומר כלל.

אבל איך סיטואציה זאת נעשית בכלל?

 

זה מתחיל בנאיביות ילדותית,

שבה על כל מילה שימלמל תזכה לאהבה מקיר לקיר.

בין אם זה נכון ובין אם לא העיקר שיגיד,

הילד התחיל לדבר! כולם, כולם להכיר!

 

אך דבר מוזר קרה בצורה פתאומית,

כשניגשתי כהרגלי לומר את אשר על ליבי,

הוריי הדפו וחסמו את פי,

ומה בסך הכול רציתי לומר שגררה ביקורת,

דודה יפה איך יכול להיות שאת כזאת מכוערת?

 

עם חלוף השנים הדרך המשיכה להפוך מעט מסובכת,

אנשים אשר הוו לי מקור להשראה מראים לי שיש גם אופציה אחרת.

פתאום האמת היא חצופה! והשקר אהוב?

היום אני חושב פעמיים לפני שאומר את מה שבלב שמור.

 

לפרק זמן לא מבוטל השקר הפך לחבר הכי טוב,

מאדם ישר לאחד שלא ימצמץ לפני שיגיד משהו לא נכון,

זה דומה לרכב על אופניים ברגע שאתה עולה על הגל זה בא בטבעיות,

משקר כשקשה ,משקר שכדאי ולעיתים משקר סתם ללא סיבות..

 

אך למרות הקסם החדש ולו המון יתרונות,

הבחנתי שאני טרוד רק בשקרים וסודות ואולי מוטב לחזור לאמינות?

זה כבר לא בשליטתי השקר הפך לחסר תקנה,

צריך שוב לחשב מסלול מחדש בראש ובראשונה!

 

אמת כואבת לצד שקר מלטף איני יודע מה עדיף,

הראש כבר כואב וזה רק הולך ומוסיף..

לא רוצה לפגוע אך רוצה להישאר נאמן במה שאני מאמין,

והפכתי לאדם מאופק ששומר בפנים גם כאשר נורא מזמין.

 

אז המשכתי לדבוק בתבנית הפרגמטית,

ההתחלה הייתה חביבה ונעימה אך בעיקר בטוחה,

הייתי חביב הקהל מבלי לומר כמעט אף מילה,

נדמה לי שסוף סוף מצאתי את הנוסחה הנכונה!

 

 

לאחר שלמדתי את כולם זה היה די פשוט,

לדעת למה כל אחד מתחבר ואז להיכנס לשיחה ברכות..

דניאל ואלון מאוד אוהבים מכוניות כך כתבתי במוחי,

בעוד שירה ומיכל אוהבות לקשקש על תוכנית הריאליטי השטחית.

 

 

אבל עדיין הרגשתי שמשהו חסר, הניסיון לא עבד.

הרגשתי כמו פלקט על הקיר, וליבי, ליבי אבד..

מה הטעם בלהתחשב ברצונות של כולם אם אין שם מקום לך?

אין כאן צל של ספק, נדרשת כאן פעם נוספת הפיכה!

 

 

היום אני עדיין לא יודע אם עליתי על דרך המלך,

מדבר אמת, ושקר וכן גם לפעמים עדיין שותק..

אני יודע שלא כל דבר שאומר יחרוץ גורלות או יהפוך עולמות,

אז אני מרשה לעצמי להיות חשוף, פגיע ופוגע בלי להתחשבן על דקויות.

אבל אני חי, חי, צודק, טועה, בוכה, צוחק, קם, נופל,

וכן גם עדיין משקר.

 

לפני 3 שנים. 11 באוגוסט 2020 בשעה 18:12

באיחור אופנתי עקב מספר עומסים ג'ק בלאק חוזר עם החלק השני של הקיץ של לירון..

תבלו!

הקיץ של לירון חלק ב'/ בלאק ג'ק

 

"תודה.. לקח לך זמן להחזיר לי את המזלג.." אמרה בקול ברור ושטני וגם זרקה חצי קריצה אך אני די התעלמתי והמשכתי לדבר מאותה הנקודה שהפסקתי כאילו כלום לא קרה.

המשך הדייט המשיך להיות קסום, אנחנו ממש שידרנו על אותו הגל ונוצרה כימיה מדהימה אך באמת שלא ציפיתי להמשך מערכת היחסים מאז אותו המקרה המפורסם של אותו מזלג סורר..

"היה לי נחמד מאוד" אמרה לי לירון לאחר שדרכינו נפרדו וכל אחד הלך לדרכו אך מכאן והילך מערכת היחסים השתנתה לחלוטין, אוי כמה לא ציפיתי למה שחיכה לי..

 

 

קבענו למחרת להיפגש שוב אך כמו שכבר ציינתי כול הדינמיקה השתנתה! זה התחיל כבר מהלבוש שלה, ממראה קיצי וילדותי מעט היא הפכה לאישה לבושה שחורים שמשדר סקס אפיל..

פתחתי לה את הדלת והתיישבה בנינוחות תוך כדי שאני נושק לה בעדינות על הלחי וחש מסומם נוכח הריח המשגע של הבושם שלה! איך המשכתי להישאר קול..

 

"אז מה אתה אוהב כפות רגליים?" שאלה כך בצורה נורא פתאומית אך בכל זאת עם המון ביטחון.. כמובן שהכחשתי בתוקף הרי עד אותה התקופה לא העזתי לגלות את הסוד האפל שלי ונורא פחדתי מהתגובה של בת הזוג במיוחד עד שנתקלתי בבחורה איכותית כמו לירון אז נזהרתי כפליים ומיד אמרתי "מה פתאום?! מניין את חושבת שאני אוהב כפות רגליים? זה כל-כך מוזר"...

 

"אוקיי אם אתה אומר, כי לרגע היה נדמה לי בדייט הקודם שאתה בוהה בכפות הרגליים שלי אבל כנראה שטעיתי.." אמרה בקול שהיא מקבלת את תשובתי אך עדיין עומדת מאחורי מה שהיא אמרה כשאני מצידי נשמתי לרווחה וקצת הלקאתי את עצמי שהיא קלטה אותי כבר על הדייט הראשון, ולמה לעזאזל אני ממשיך להתבייש בנטיות המיניות שלי אך זה כבר נושא ששייך לסיפור אחר..

 

 

לאחר הדייט המוצלח בבר הפעם הלכנו על משהו מעט יותר ילדותי וכיפי באולינג, כמו בימים היפים של שנות ה-90 המאוחרות..

"משחק 1 ל-2 בבקשה" ביקשתי בנימוס מהמוכרת הצעירה שמיהרה להציע לי שעדיף לי לקחת שתיים כי אז זה יוצא הרבה יותר משתלם וכמובן שנעתרתי לבקשה..

"את יודעת שיש לך פה עסק עם מקצוען" הטחתי בלירון בביטחון רב כשחולצת הפולו הלבנה מחמיאה מאוד לשרירי הידיים שלי בתקווה שתשכח מתקרית השאלה המביכה באוטו, "כן אתה באמת נראה אחד שטוב בהכול" השיבה לירון והחזירה לי מעט מהביטחון העצמי שלי..

 

משחק ראשון, אני ללא רחמים מוביל בהפרש ניכר ופה ושם מבליח בספיירים וסטרייקים כשלירון נשארה הרחק מאחור, "אמרתי לך שאני אלוף הבאולינג", זרקתי לעברה בחצי חיוך אך לפתע הגיעה הצעה מאוד מפתה..

 

"כן אתה באמת משחק לא רע", ציננה לירון את התלהבותי הרבה..  אני די בטוחה שמשחק הבא אני אנצח את המשחק ואפילו מוכנה לערוך התערבות קטנה, כמובן שפצחתי בצחוק מוגזם מהתעוזה של לירון שממשיכה כל פעם מחדש להפתיע אותי שוב אך לרגע לא היססתי והצעתי "אם אני מנצח אני רשאי לנשק אותך נשיקה צרפתית לוהטת", והיא מיד הגיבה "אין שום בעיה, אבל אם אני אנצח אהפוך אותך לעבד שלי במשך שעה שלמה! בלי אף תירוצים!", והעסקה נסגרה בלחיצת ידיים מחייבת..

 

 

ואנחנו פותחים את המשחק השני אני ניגש ומתחיל בצורה סבירה מפיל 8 פינים בלבד אך עדיין אני מלא בביטחון עצמי נוכח היכרותי עם יכולות המשחק של לירון וכבר התחלתי ללעוס במרץ מספר מסטיקי מנטה על מנת להכין את עצמי כמו שצריך לקראת הנשיקה הלוהטת.. אך פתאום לירון מפתיעה עם סטרייק על הפתיחה, "מזל של מתחילים" סיננתי לעברה אך צורת המשחק של לירון השתנתה, יש מצב שלירון עשתה לי סלבדור על מנת להשפיל אותי?

 

 

המשחק נגמר מהר מאוד כשלירון עושה סטרייק לאחר סטרייק וכולה מחויכת מאוזן לאוזן ומצביעה אל הלשון שלה ולאחר מכן אל עבר הנעל שלה כשכוונתה ברורה מתמיד, עניין הפוט פטיש לא עזב אותה אפילו לא לרגע אחד.

 

 

בתום המשחק לירון ניגשה אליי ולחשה לי באוזן בשקט אבל הרגיש לי כמו צרחה "אתה עדיין חושב שאתה כזה מקצוען?" וגיחכה במשך דקות רבות על מר גורלי על מה שצפוי לי, וכן  הרגשתי מרומה אבל בעיקר מושפל..

 

 

"אוי אוי איך אני הולכת להנות עכשיו" אמרה לירון בקול רם כשעמדתה ברורה, היא ממש לא מתכוונת להמתין עם השלכות ההימור והעסקה תצא לפועל ממש עכשיו אל מול כול האנשים הרבים.

"לירון שיחקת אותה! מודה עשית לי קטע אבל את לא באמת מצפה שאתחיל להיות העבד שלך כרגע מול כל האנשים?" שאלתי בנאיביות.

"שתוק אני אמרתי לך אני לא מעוניינת לשמוע תירוצים עסקה זו עסקה ואני מצפה שתעמוד במילתך" ענתה בתקיפות כשלמעשה היא לא מותירה לי ברירה..

"עכשיו אתה שלי!" לירון אמרה בקול סקסי למדי וסימנה אל עבר הנעליים שלה..

 

ההמשך יבוא...

לפני 3 שנים. 30 ביולי 2020 בשעה 13:33

אחר הצהריים טובים לכולם,

פינה חדשה שאני מעוניין להשיק תקרא סיפור לסופ"ש בו אני אפעיל את כישוריי הכתיבה והדמיון שלי על מנת לעורר אתכם לקראת סופ"ש מהסרטים,

תבלו!

הקיץ של לירון חלק א'/ בלאק ג'ק

 

היה זה ערב קיצי וחמים יש שיטענו שאף חם מידי, החיים לא פשוטים ביולי-אוגוסט בתל-אביב החמה והלחה כל כך..

זה כמובן לא מנע בעדי מלהמשיך לנודד בכל האפליקציות ההיכרות הזולות במטרה לכבוש את ליבה של האחת המיועדת.

בין סוואפ רייט לסוואפ לפט מידי פעם עצרתי וחקרתי ומידי פעם החלקתי סתם כך בלי לחשוב עד שהגיעה לירון..

 

בת גילי 26 בחורה בהירה ומעט גבוהה ורזה עם חיוך כובש אבל גם הרגיש לי אחת כזאת שיש בה משהו מאוד סקסי, אפלולי ובעיקר לא שיגרתי ואותי זה קנה!

מבלי להסס החלקתי ימינה והופ! הפלא ופלא ישנו מא'צ, תחושת אושר עילאית מילאה את ליבי.

דחקתי הצידה בגסות את כל שאר ההתאמות ולא הצלחתי להתאפק ומיד שלחתי הודעה, לקחתי סיכון שגם היא כמוני לא אוהבת לשחק משחקים ואוהבת לגשת ישר ולעניין.

 

 

לשמחתי הרבה בחרתי נכון, לירון לא נרתעה מהמהירות והישירות שלי ולמעשה אף שמחה על הנחישות, אספר בקצרה עליה, השתחררה לא מזמן מהצבא לאחר שהייתה בקבע 4 שנים והספיקה לסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א, בהחלט הספק נאה לבחורה בגילה..

בהמשך ישיר לגישה שבה החלטתי לנקוט, קבענו להיפגש יום למחרת לאחר שהציעה שנפגש ליד ביתה שנמצא בר שכונתי חביב שבה היא מרגישה בבית לטענתה וכמובן שמיהרתי להסכים על אף שזה נדרש במקצה של דחיות וביטולים על מנת שהדייט הזה אכן יקרה.

כמה זמן התגעגעתי לתחושת הפרפרים בבטן לילה לפני השינה, חששות לצד ציפיות לקראת הדייט שקרב ובא ומשהו סימן לי יותר מתמיד, הפעם זה משהו אחר..

 

 

היום המיוחל הגיע! לאחר יום עמוס בעבודה וביקור אינטנסיבי בחדר כושר (הייתי חייב להיות במיטבי), הגיעה סוף סוף השעה, עטתי על עצמי חולצת טי שרט צמודה וארוכה שחורה שהבליטה את שרירי החזה והידיים המרשימים שלי לצד מכנס ג'ינס כחול בסגנון של פעם ונעלי אולסטאר אדומות, שייצרו תחושה של אדם ספונטני וצעיר.

הייתי נורא בטוח במראה החיצוני שלי אך דבר לא הכין אותי לקראת הופעתה של לירון, אשר לא הותירה מקום לספקות, זה התחיל משמיעה ראשונית של תקתוקי נעלי העקב הסגנוניות והמחמיאות שיצרו מראה לרגליים ארוכות ודקיקות, היא לבשה שמלת קיץ אדמדמה שנורא החמיאה לעורה הבהיר, ופניה, פני מלאך/שטן הכול היה נראה יותר מידי טוב עבורי.

 

השיחה הייתה כיפית וקולחת, לא היה נראה שצד אחד מתאמץ להרשים את הצד השני אך רגע קטן טרף את הקלפים. לירון הפילה בטעות את הסכו"ם שלה ואני בג'נטלמניות טיפוסית התכופפתי על מנת להרים אותם ושם נתקלתי שוב בנעלי הסטליטו המבריקות ולא יכולתי להישאר אדיש אליהן אך ניסיתי בכל כוחי להילחם ולא לבהות בהן אך שוב החיוך הממזרי והשטני של לירון צץ ממש כמו בתמונת פרופיל שלה ומאז הכול השתנה..

 

המשך יבוא..    

לפני 3 שנים. 29 ביולי 2020 בשעה 18:07

ללכת לאיבוד/ בלאק ג'ק

 

ילד הולך לאיבוד דרך עצמו,

לא יודע מה נכון ומה לא.

הם אומרים שהעולם הוא מתנה,

אז למה כולם רוטנים על מצבם?

 

ילד הולך לאיבוד דרך עצמו,

נמאס לו לחשוב מה רע ומה טוב.

אם האמת היא כל-כך ברוכה,

אז מדוע מרבים להשתיקה?

 

ילד הולך לאיבוד דרך עצמו,

רואה את העולם בוורוד ובשחור.

איך כף יד שמושטת לעזרה,

בין רגע הופכת לסטירה?

 

ילד זה אך טבעי,

תחושה זו לא פוסחת על המין האנושי.

בשביל למצוא את עצמך,

צריך ללכת לאיבוד..

 

 

צום קל לכל הצמים והצמות :)

לפני 3 שנים. 29 ביולי 2020 בשעה 8:34

 

לאחר תקופה אורכה החלטתי לפרוק עול ולהתחיל לכתוב את אשר על ליבי בדמות האתר המופלא הזה שנותן לי הזדמנות לשחרר קיטור בתקווה להתחבר לקליקות והחברויות שנוצרו כאן על-מנת להגשים עוד נטבח משמעותי בחיי האישיים..

 

אז קבלו אותי!

לבינתיים זה "בלאק ג'ק" בשבילכם אך כולי תקווה כן להכיר כאן אנשים באופן אישי (נשים וגברים ולאו דווקא למטרות מיניות גרידא), בעולם משעמם ובנאלי כלפיי חוץ לפחות מנקודת מבטי יש לי רצון עז למצוא שותפים נוספים לדרך ה-הא סימטרית, העקומה, המוזרה, הנבדלת, היוצאת מן הכלל שאמצא דרכם שיח שתיצור סולידריות אמיתית להמשך הדרך..

 

 

אז לחיי החיים המוזרים! שיהיה בהצלחה לכולנו,

שלכם,

"בלאק ג'ק"