לפני 18 שנים. 28 במרץ 2006 בשעה 22:00
למרות המרחק הגדול, הענק
ולמרות הזמן שחולף,
האהבה שוכנת עמוק וחזק,
ולא - היא לא תתחלף.
זה כוחי שזולג לו בין סדקיי
נאחז בתקווה חלושה בציפורניי
מרעיד כל עצב בנפשי הדואבת
מזכיר שוב ושוב - היא אוהבת.
נתלית בכוחה של האהבה,
אומרת שוב ושוב - יש תקווה...
יודעת עד כמה קשה לנתק,
מרגישה עד כמה הכאב משתק.
אין זה באופיי להיות על בלימה,
אך איני מעוניינת בהשלמה.
את מצב ההמתנה אני מתעבת,
נפשי זועקת "אבל אני אוהבת"!
ליבי מייחל לאור בקצה התהליך,
מקווה שאת האהבה לא תשליך.
לכן אל תציעי לי דמעות,
הראי לי ניצוץ שיכול לשנות.
כשהמפתח לאושר שלנו בידך
תני לי סיבה לחזור ולחייך,
לרקום חלומות בסגול וורוד
ולאהוב אותך עוד ועוד ועוד!