לפני 18 שנים. 1 באפריל 2006 בשעה 7:41
כמה מהר יכולים הגעגועים להצטרף לרגשי קנאה ולהתפתח לסרטים רעים....
אבל לא!
לא אפול לזה!
נכון, הייתי מעדיפה שאת סוף השבוע הזה אהבתי תבלה איתי, או ליתר דיוק לרגליי ובינהן,
אבל אני לא מתכוונת לאפשר למחשבות שליליות להתפתח בתוכי ולקרוע אותי מבפנוכו.
במקום להריץ סרטים הודיים בעיני רוחי, אני מעדיפה להיזכר בחוויות שלנו יחד, לדעת שגם לה עוברות אותן מחשבות, ואולי גם לה הן מחזירות את החיוך!
אולי הזכרונות הללו יחדדו אצלה את המצב עוד יותר, אולי זו הזדמנות להעלות ביניהן את הדברים אל פני השטח, אולי.....
אז כן, היא חסרה לי – חסרה לי מאוד, וכן אני מקנאה באינטימיות שלהן (וזה לא שונה מאותה התחושה שיש לי כשהן באינטימיות היומיומית...), אבל אני מאמינה שהיא מתגעגעת אליי לא פחות משאני ושודאי גם היא הייתה מעדיפה עכשיו להיות איתי.
