לפני 18 שנים. 3 באפריל 2006 בשעה 15:43
את השושנה שלי!
הכרתיך כניצן,
מופנם וביישן.
הרחתי את תוכך
אהבתי את ריחך.
השקיתי, הארתי,
דישנתי ואהבתי.
וכך צמחת ופרחת,
והיית לפרח עדין,
עלי כותרת סגורים,
תפרחת ביישנית,
יפהפיה, רייחנית.
את השושנה שלי,
ניצבת תמירה
מכונסת בעצמך,
לא שולפת ציפורניים,
אך לעיתים דוקרת בקוצים.
המשכתי לטפח
בהמון אהבה,
ליטפתי ונישקתי,
נשרטתי ודיממתי.
אני גאה בך
שושנה שלי,
אני גאה בפרח שהפכת להיות,
אוהבת את מראה עיניי למראך,
את כוחך העצור בין עלעלייך,
את מבטך המושפל בנוכחותי,
את השושנה שלי,
אהובתי!