אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

z , c ושאר ויטמינים

משפך של אור וחושך, של טוב ורע, של מתוק ומר, והמון המון אהבה.
לא מסונן, כמעט לא מעובד, ומאוד מאוד אמיתי.
לפני 18 שנים. 2 במאי 2006 בשעה 17:28


וכעת, רגע אחרי הדמעה,
רגע אחרי השקט והדממה,
מסתמן לו קצהו של חיוך,
עולה בליבי שביב תקווה,
זיכרון היגון והשכול
מבהירים את משמעות הקיים,
אני פה בשביל לחיות,
אני פה בשביל לקיים הבטחה.
מרימה את עיניי לשמיים,
היי,
אתה שם למעלה,
ראה, אני חיה,
אני חיה גם בשבילך!

קלייר​(נשלטת) - חיי יקירה,
במותם הם ציוו לנו את החיים. ואת החיים אנו חייבים לחיות ובמיטבם, לזכרם ולכבוד חיינו.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י