לפני 17 שנים. 6 בספטמבר 2006 בשעה 23:24
למרות שבחיבוקי את כרוכה
מרגישה איך שאת מתוחה,
ואיך לא תהיי,
אהובה שלי,
כשכמו מריונטה, מושכים לך בחוטים,
מצפון ומדרום, משמאל ומימין.
נמשכת ונמתחת
לכל הכיוונים גם יחד,
כמו נערת גומי גמישה,
את אומרת שלא מרגישה,
אך נראה שלמרות זאת יש סדקים
שעוברים בנפשך כחוטים דקיקים
ודמעות מלוחות שזולגות על פנייך
חורצות תלמים בצידי לחייך.
ואפילו ידי המושטת ללטפך
שורטת באהבתה את עור גופך.