בהתרגשות רבה "התנפלה" ס' על בהונותיי ברגע שעליתי מולה און ליין. שולחת לי נשיקות וליקוקים וירטואלים. כששאלתי אותה לשלומה ענתה לי מחורמנת ומתוסכלת מתמיד, ועם זאת מרגישה נשית וסקסית כפי שלא הרגשתי מעולם. הקנטתי אותה כששאלתי איך תוותר על כל זה אם וכאשר אשחרר אותה מייסוריה המענגים. להפתעתי ענתה שחשבה על כך לאורך כל היום. ולמרות שהיא לא תוכל להיות חגורה באופן רצוף בזמן שהותה אצל הוריה, אם אדרוש ממנה זאת, היא תימנע מלגמור עד שניוועד שוב כעבור שבוע. הבהרתי לה שזהו רצוני, ושיהיה לה מאוד קשה לעמוד בכך, תרתי משמע. היא ציחקקה במבוכה ואישרה שגם כעת כשהיא כלואה, ומנועה מלהתקשות באופן מלא, היא מתקשה להאמין שהיא מקבלת על עצמה את המשימה הזו.
"ולא זאת בלבד סיסי ס' יקירתי", הוספתי "אני רוצה שתסעי ברכבת לבושה בגרבונים וחגורה בצניעותך. קחי איתך לבוש תחתון נשי, גרבונים, ואת הדילדו שלך. הדרך היחידה שלך להתרוקן יקירתי, ואני רוצה שתעשי זאת – הרי מזה שבועיים וחצי שלא פרקת את המטען הגברי שלך, הוא על ידי חליבת הערמונית. עשי זאת כאשר את חגורה בחגורת הצניעות שלך. הדילדו המעוקל שלך יעזור לך בכך, ועם רמת הייחום הנוכחית שלך לא נראה לי שתתקשי במשימה" גיחכתי בזדוניות.
"ומאחר ולא תהיי און ליין במהלך השבוע הקרוב, אני רוצה שתרשמי לי בסופו של כל יום את חוויותייך ותחושותייך וכשניוועד שוב ספרי לי הכל."
קיבלתי את הבטחתה שתעמוד במשימות שקיבלה ממני בשמחה ובהכנעה ושלחתי אותה לישון בחגורתה וגרבונייה המשיים, שכן למחרת היה עליה להשכים כדי לתפוס בזמן את הרכבת.
אלא שתכניות לחוד ומציאות לחוד. בעקבות המחסור החמור בשעות שינה, התעוררה ס' הרבה יותר מידי מאוחר. את הרכבת המיועדת להסיעה לעיר הולדתה פיספסה ותיקה עדיין לא ארוז. בזכות האינטרנט היא מיהרה ושינתה את הזמנתה לרכבת הצהריים. את השעות שנותרו לה עד למועד הנסיעה היא ניצלה לגילוח המפשעה, החלפת הגרביון ונעילת החגורה מחדש.
תוך שהיא נוטפת את ייחומה הגואה החלה לארוז את תיק הנסיעה שלה. משסיימה את המשימה הבחינה, שלא במפתיע לאור מצבה, ששמה בו יותר לבני נשים וגרבונים מאשר ג'ינסים ובוקסרים. אפילו את עגילי הקליפס לא שכחה להכניס, מלטפת בעדינות את פיטמותיה שעדיין היו רגישות ביותר, זכר לארועי אמש. את אזיקי הידיים ואת הדילדו שישמש אותה לריקון מתסכל תחבה עמוק בין הג'ינסים, מקווה שאף אחד לא יתעניין בגיזרת הג'ינס הגברי שעטף אותו.
'זו תהיה הנסיעה הכי משעשעת ומעניינת שהיתה לי אי פעם' חשבה ס' לעצמה.
מעולם לא נסעה ברכבת כשהיא נעולה בחגורת הצניעות שלה. בליבה קיוותה שהרכבת לא תהיה עמוסה מידי כך שתוכל לחכך רגל ברגל, לחוש את הליטוף המשיי על אשכיה ואולי אפילו להגניב נגיעה וליקוק מנוזלי ייחומה הנוטפים ללא הפסקה. ברגע האחרון לפני שיצאה את ביתה הוסיפה ס' לתיקה חבילת פדים נצמדים לתחתונים. לפי כמויות הנוזלים שהיא נוטפת בשעות האחרונות היא הבינה שכנראה תזדקק להם.
לפני 17 שנים. 22 בדצמבר 2006 בשעה 12:25