יומנה של ס' - סיסי בחגורת צניעות.
והפעם - על נסיון החליבה, על הסחיטה העדינה, ועל גשם של פנינים.
21 לדצמבר
היום התחיל בתחושת אימה שלא ידעתי כמותה:
אבא שלי, בחדר העבודה, רק 2 דלתות ממני כשאני באמבטיה – רגל אחת מכוסה בקרם גילוח, צפורני בהונותיי מבריקות באדום זועק, ואני בזקפה אדירה!
אפילו נקישה בדלת לפני שיכנס לא תציל אותי!
תודה לאל הוריי אנשים מהוגנים מאוד...
לאחר מכן מצאתי דרך כמעט מושלמת לשמור עלי מפני עצמי: החבאתי את המפתחות בחדר השינה של הורי!
במשך היום לא אוכל ממילא לאונן מכיוון שאנחנו עסוקים בלשוחח, בקניות, או סתם אנחנו יושבים יחד.
אבל כשהם הולכים לישון, אני מחליפה בגדים, כותבת את היומן, וכמעט מיידית מתחרמנת..... אבל אין שום סיכוי שבעולם להגיע אל המפתח לפני עלות השחר!
מכיוון שהיום הרגשתי את החרמנות והצורך בשיחרור ברמה הגבוהה ביותר מאז צ'וטטנו לאחרונה, החלטתי שזה יהיה הערב שבו אקיים את הוראותייך ואנסה לחלוב את עצמי!
מכיוון ש"התמזל מזלי" לאחר לרכבת הבוקר אתמול, היה לי זמן נוסף לגלוש ברשת. (אפילו באתר ה- chastity lifestyle ז\זה התפרסם כנושא באותו בוקר!)
למדתי שני דברים, אני מקווה: איך לאתר את הפרוסטטה ושלחלוב את עצמך זו משימה מאוד קשה.
אחר הצהריים עשיתי הכנות ראשונות (בשעה שהורי הלכו לקניות) ומצאתי נר וורוד (!), לא יותר מידי גדול ובצורה מושלמת.
עכשיו אני חרמנית בטירוף וכמעט שאיני יכולה לחכות שהוריי ילכו לישון....
ובכן, להלן הסיפור של ה"אסון":
הכל היה מוכן, אפילו מצאתי חומר לסיכוך (קרם הפנים של אמא), לקחתי את הנר שהכנתי מראש, כוס קטנה לאיסוף, והתחלתי ב"חפירות" שלי.
ידעתי שאמורה להיות לי ערמונית.... אבל איפה !?
לפי המאמר שקראתי לפני כן, זה אמור להיות קל לאיתור: 4 ס"מ בפנוכו, גישוש קדימה, בצורת ערמון וכו' וכו' – אבל כלום!
אני חייבת לציין שלא ידעתי כמה חזק לגשש, אך רק הרגשתי רק את הצורך בהשתנה שהראה שאני בכיוון הנכון.
אגב, ה"עשה-זאת-בעצמך" מיועדת לקופים (זרועות ארוכות) – כל גיד ורצועה בזרועי וידי כאבו כעבור מספר דקות בודדות.
וכך אני על 4 (את היית מאלצת אותי לפוזה הזו בכל מקרה – נכון?) התחלתי "ךרכב" על הנר הוורוד שלי.
הוווו כןןןןןןןן - זה בהחלט הרגיש טוב – כפי שזה מרגיש תמיד.
ושוב נסיון גישוש ידני, עם היד השניה, ושוב רכיבה על הנר, וחוזר חלילה.
עשיתי זאת למשך כמעט שעה וחצי עד ששרירי רגלי וזרועותי היו מכווצים לגמרי.
לעיתים היתה הרגשה נהדרת (בזמן הרכיבה) – אך שום דבר מעבר לכך. מידי פעם – בעיקר כשהנר גלש החוצה – הרגשתי טיפונת זולגת לאורך אברי אל הקצה (זו באמת הרגשה מוזרה שאני מגלה כעת: אולי בגלל הצורה הכפופה כלפי מטה של צינור חגורת הצניעות שלי (Exobelt, Q ) אני יכולה להרגיש כמעט כל טיפה של precum שמתגלגלת לאורך אברי ונוטפת החוצה כמו פנינה קטנה. (זוהי תחושה חדשה ומוזרה שיתכן שהיא נובעת גם בגלל ההרעבה התחושתית באזור הזה במיוחד?).
וכך הרגשתי מספר "פנינים" מתגלגלות – אך זה היה בדיוק במידה שזה קורה כאשר אני חושבת עלייך!
לפחות אני מודעת שלפעם הבאה יהיו לי כמה בעיות לפתור:
1. איסוף הנוזלים – מאחר והאבר שלי עטוף בגרביון, מרבית הנוזלים נאספים בפנים, ורק כמות קטנה מאוד הגיעה לחור הקטנטן שבפתח החגורה.
2. בגלל צורתה הכפופה של החגורה, הקצה שלה פונה או כלפי התקרה (כשאני שוכבת על גבי כשרגליי הגרובות בגרביונים באוויר ואצבעותיי מחטטות), או שהיא פונה אחורה (כשאני על ארבע רוכבת על הנר) – אז מה עליי לעשות?
בסופו של דבר, כל מה שאני יכולה לומר בכנות זה שניסיתי......
הנר התרכך בסופו של דבר (מחום גופי), ונאלצתי להפסיק.
כך שאם אני צריכה לענות על השאלה האם הצלחתי בחליבה, עלי להודות שלא!
לפני 17 שנים. 30 בדצמבר 2006 בשעה 14:50