המשך יומנה של ס' - סיסי בחגורת צניעות. ביקור בבית הוריה וחוויות הצניעות שלה על רקע הכריסטמס.... והפעם - "כמעיין המתגבר"... הכינו את הממחטות ....
22.12.06
התעוררתי מוקדם מאוד בכאב אדיר בצינור הצניעות שלי (וכך גם מסביב לביצים) ועקצוץ עדין בחור-תחת המשופשף שלי, אך הרבה יותר מידי מוקדם בכדי שאוכל לקחת את המפתחות.
וכך – כמו בימים הקודמים – "איש הקרח" נכנס לפעולה!
לאימי יש מקפיא עמוק במרתף הסמוך לחדרי. הבאתי מספר נתחים של בשר קפוא כדי "להצטנן" מעט.
עשיתי כך גם אתמול, אחרי שגילחתי על מנת "להרוג" את הזיקפה ולשלוח 'אותו' חזרה ל"כלא".
וכעת, כשאני במצב בלתי יאמן של חרמנות, שאני תוהה איזה גוש בשר יתרכך ראשון....?!
אלא שהטמפרטורה תמיד תנצח בסופו של של דבר, ואולי זה בגלל שהבשר קר בהרבה מקרח – שזה ממש ממש כואב כעבור זמן מה.
מאוחר יותר היום (מגולחת למשעי וכבולה בגרביונים שחורים) יצאתי לסיבוב קניות של המתנות האחרונות לכריסמס במרכז העיר.
זה ממש מדהים איך חרמנות בשיאה משנה את נקודת ההשקפה שלך....
ברור שתמיד הסתכלתי על בחורות בחצאיות קצרות, עקבים גבוהים או גרביונים, וברור שמבטים אלו שלחו תמיד יותר דם כלפי מטה. אך הפעם התוסף לסיפור דבר נוסף: כאילו "קינאתי" בהן על כך שיכלו להתלבש כך בגלוי! (הייתי צריכה לקחת איתי עוד מזוודה).
בכל מקרה כבר התחלתי להרגיש כמו ילדה קטנה, סופרת את הימים אחורה לקראת הכריסטמס – אלא שהספירה שלי תמשיך עד ל-27 לדצמבר.... האם אקבל אז מתנת כריסטמס?
נזכרת בכשלון החליבה של אמש חשבתי לעצמי שבסופו של דבר, כשאצליח סוף סוף, אהיה כל כך מרוקנת שודאי לא אזלוג ביום שאחרי. אלא שכמו הוכחה לכשלוני – נוזליי זרמו עם כל מחשבה או פנטזיה חמה ועם כל שעת כליאה נוספת !
לפני 17 שנים. 31 בדצמבר 2006 בשעה 19:14