המשך יומנה של ס' - סיסי בחגורת צניעות, בעת ביקורה בבית הוריה לקראת חג המולד. היומן מובא כלשונו, בתרגום מאנגלית.
והפעם: מלחץ מוחי תחתון, לארוע משפחתי מלחיץ....
23 לדצמבר
אלוהים, איזה לילה נורא!!
התעוררתי 5 או 6 פעמים מכאב איום במפשעתי, מה שהביא אותי להבנה לגבי 2 דברים:
1. לאחר ההכרה באפקט המדהים של השיחות איתך גבירתי על שני "מוחותיי" חשבתי למעשה שהכל יהיה "רגוע יותר" ככל שיעבור זמן מאז שיחתנו האחרונה. בברור דבר זה אינו נכון! חרמנותי ותאוותי רק הולכים וגואים – למרות שחשבתי שזה לא אפשרי רק אתמול.... וכך גם יום קודם.... וכך גם .....
כעת אני לחלוטין בטוחה שזו היתה הסיבה הזדונית שלך לדרוש ממני לכתוב את היומן הזה... האין זאת כך ?!
2. כנראה שצינור חגורת הצניעות שלי אינו מיועד לחרמנות שכזו !!!
למרות שכבר הייתי נעולה לפני כן לתקופות ארוכות, מעולם לא הרגשתי כל כך חרמנית ומיוחמת כמו עכשיו!
וכעת למדתי שקוטר טבעת הבסיס של החגורה הרבה יותר מידי קטנה ובכך מגבילה את זרימת הדם החוזרת מהאבר, ממש כמו קוקרינג מהודקת מאוד.
הדבר גם גורם לכאב וגם שהעור של שק האשכים נתפס ברווח הקטן שבין הטבעת ובין הצינור של הכלובון... אאוטץ' ... זה גם כואב וגם השאיר שפשוף בעור....
אני חושבת לכן שאחרי שאקנה מצלמה דיגיטלית החיפוש הבא שלי יהיה לחגורת צניעות אחרת. קראתי שיש סוגים עם סטים של "ספייסרים" בגדלים שונים. זה אמור להיות פתרון טוב לבעיה שלי.
בכל מקרה, מכיוון שזה צפוי להיות יום שקט, ישאר לי זמן רב למחשבות ה"מגונות" שלי מאחר ש"מעשים מגונים" עדיין אסורים עלי!
בהקשר הזה, הייצור המתמיד של הנוזלים המקדימים (precum) מבטיחים לי לפחות דבר אחד: בהחלט שיש לי פרוסטטה – כך שיתכן ויום אחד גם אמצא אותה !!
מאוחר יותר בערב
אחי הגיע לביקור. מכיוון שלא ראיתי אותו מאז יוני היה לנו המון על מה לדבר (וגם לא מעט בירות לשתות), דיברנו ודיברנו עוד אחרי שהורינו הלכו למיטה.
בערך ב-1:30 לפנות בוקר אמי הופיעה שוב בסלון, ואמרה שהיא לא מרשה לאחי לנהוג חזרה הלילה. וכדי לחזק את דבריה הביאה איתה שמיכה וכרית.
הלב שלי האיץ מיד!!!
כיוון שכדי לא להעיר את אבא שלי, אחי לא יכול היה להשתמש בחדר האורחים, והיה אם כך רק חדר אחד שבו יכול היה אחי לישון את הלילה! בחדר שלי היו 2 מיטות גדולות !!
כך ישבתי, גרביונים לרגליי מתחת למכנסיי, אצבעות רגליי משוכות בלק אדום, ואברי נעול. המפתחות כרגיל היו בחדר השינה של הורי ......
מאוחר יותר במהלך הלילה התפתלתי רבות והתעכבתי בתואנות שונות כדי להיכנס למיטתי בלי שיבחין בי!
זה היה הלילה הקשה ביותר עד כה – ללא "הקפאה" בעת זקפה, ללא אנחות ייחום שחנקו את גרוני, וכמובן כמו כל התקופה הארוכההההההה הזו : ללא גמירה !!!
אני מקווה ש"אזעקת הזקפה" תעיר אותי מספיק מוקדם כדי לזחול החוצה מהמיטה מבלי שיבחין בי כשאקום.
בינתיים הלכתי לשתות עוד בירה אחת בתקווה שתגרום לי להירדם סוף סוף.....
לפני 17 שנים. 2 בינואר 2007 בשעה 13:54