סיפוריה של ס' - יומנה של סיסי בחגורת צניעות, והפעם פעמוני החג מדנדנים!!!
24.12
כאילו ש"אזעקת הזקפה" יכולה הייתה להיכשל!
אבל תודות לבירה ולחוסר שעות השינה ש"הרווחתי" בלילה האחרון, ישנתי קצת יותר טוב – למרות שכל הזמן היה קיים החשש להראות בגרביונים וחגורת הצניעות (או להישמע גונחת)!
תודה לאל שכריסטמס מגיע – תהיה לי קצת הסחת דעת מהעניינים האלה שלי....
אני חייבת להודות שאני די גאה בעצמי – על כך שהצלחתי לעמוד במשימתה של גבירתי וכעת אני משלימה 3 שבועות של צניעות (שלא היה אפשרי מבלי הדרכתה, אבל בה במידה זה גם כל כך הרבה יותר קשה בזכותה ובמיוחד עם כל המחשבות עליה!).
לפי שהיה עליי לציית להוראות גבירתי ובכך להגיע לרמות חדשות של תשוקה, כך גם ציפיתי לסיומו של הכריסטמס שבאופן "נורמלי" אני כל כך אוהבת.
זה מדהים – לחשוב ש"היא" הביאה אותי לבלות את החג מבלי לגמור גורמת לכך שהמשימה הזו תהיה גם קשה יותר וגם קלה יותר לביצוע, בו בזמן. נראה שאני מתחזקת (שלא לאכזב את גבירתי) ונחלשת (עצם כתיבת היומן הזה שומרת על חרמנותי "בוערת") גם יחד – מעולם לא שיערתי שזה יכול להיות כך.
עליי לזכור להודות לגבירתי על החוויה החדשה הלוהטת הזו!
כך שאם "היא" מקשיבה לצלילי פעמוני החג מסביב לעולם, "היא" מזהה גם את הצליל הקטן והרוטט שהמנעול יוצר בקירקושו על צינור החגורה שלי – ואני בטוחה ש"היא" גם נהנית מהצליל הנפלא של "פעמוני הצניעות" ולא רק בכריסטמס......
לפני 17 שנים. 2 בינואר 2007 בשעה 19:57
