שיחתנו התחילה בנושאים כללים של הא ודא, לא מרמזת כלל על מה שעמד להתפתח.
"חם פה היום נורא" התלוננה ס'.
"אצלנו דווקא נעים מאוד" עניתי, שמחה על כך שלשם שינוי באירופה חם יותר מאשר פה.
אבל גם חום, כמו החופש, הם עניין יחסי.
זרע הפורענות נזרע.....
לס' לא היה מושג במה המדובר.
לאחר עוד מספר דקות בהן סיפרנו זו לזו את קורותינו באותו יום עצרתי את שטף השיחה.
"הביאי את גליל הניילון, מצלמה, ומספריים, סיסי" הוריתי לה.
"עכשיו גבירתי?" שאלה, מופתעת מהתפנית בשיחה, אך ממלאת את מבוקשי במהירות.
ביקשתי שתצלם את עצמה בתמונת "לפני"
הוריתי לס' לעטוף את רגליה מלמטה, לעצור בשלב ראשון בברך ולאחר מכן להמשיך ולעטוף את ירכיה, כשהיא משאירה בשלב הזה חופש תנועה בברכיה.
בהמשך הוריתי לה לעטוף את "חבילתה" הכלואה בחגורת הצניעות, מתחת לבגדיה.
"הפשילי את מכנסייך ואת הגרביון ועטפי רק אותה, כולל הביציות" הסברתי.
כעת הוריתי לה ללבוש את הגרביון והמכנסון, לעטוף מעל לבגדיה את מותניה ואז לעטוף את אגנה ואת ברכיה שעד אז היו חופשיות מניילון מה שאפשר לה חופש תנועה.
"אני משערת שממש ממש חם שם אצלך" הקנטתי.
ס' אישרה.
"אני רוצה לראות כמה אפשר להגביל את החופש שלך ככה...." ציחקקתי.
"אבל גבירתי, אין לי חופש תנועה בכלל עכשיו, שלא לומר חופש הנאה" ענתה בתמימות.
"גם זה יחסי, סיסי" התרסתי. "עטפי את זרוע ידך השמאלית והדקי אותה לגופך נראה לי שכבר תוכלי להבחין בחופש תנועה מוגבל יותר" חייכתי אליה.
"כן גבירתי", ענתה. "אני מקווה שכתיבתי לא תשתבש יותר מידי בגלל זה, ואני מתנצלת מראש על השילוב הקטלני של החרמנות שלי ושל מוגבלות התנועה שעלולים לגרום לך". הבהירה את הברור מאליו.
למרות שידעתי שהכתיבה בשלב הזה קשה עליה, שכן היא חייבת לעמוד ללא יכולת לכופף את ברכיה או אגנה, וגם להקליד בידה האחת הפנויה אינה משימה קלה כלל עיקר, המשכתי לשוחח איתה שיחת חולין כביכול. מידי פעם שאלתי אותה אם עדיין חם שם, צוחקת בחיבה על חשבון זיעתה.
"תצטרכי לשתות הרבה נוזלים אחרי שארשה לך להתקלף מעטיפת הסנדוויץ' שלך" ציינתי.
"כן גבירתי", ענתה, "הלוואי והיו אלה נוזלים משלי" רמזה לי על מידת חרמנותה.... "אני ממש יכולה להרגיש איך מצטברים שם שם כמויות משמעותיות של נוזלים" ציינה.
מאחר והייתה זו הפעם הראשונה לעיטוף שכזה, החלטתי שלא להאריך בזה עוד הפעם, אבל הודעתי לס' שהפעם הבאה צפויה להיות אינטנסיבית בהרבה.
ס' שידועה כחובבת בונדאג' מסוגים שונים, איומי זה נראה היה בעיניה כהבטחה מושלמת.....
לפני 17 שנים. 16 באפריל 2007 בשעה 21:48
