השיחה הראשונה שלנו בנושא עסקה בבירור מהות הקשירה העצמית, נסיונה בכך, איך היא מונעת "תאונות", איזה קשירות היא עושה, וכו'. ההסברים כללו גם הפניה לאתרים שעוסקים בקשירה עצמית,
http://www.geocities.com/WestHollywood/9361/
http://www.grometsplaza.net/main.html
http://www.likera.com/sb.php?ver_item=Techniques
בשיחה שלמחרת ביקשתי מס' להכין את כל הדרוש לצורך קשירת ה"super hog-tie" המתואר בלינק הראשון.
בנוסף על חבלים ארוכים, הביאה ס' מספריים וסכין, היא הציגה בפניי כיסוי ראש מלא שהכינה בעצמה ממכנס בד גמיש שבו נפתח פתח צר לאף בלבד, אטמי אזניים (היא אוהבת את השקט המוחלט שנוצר בחשיכה כשהיא עם אטמי האזניים), אטבים ואת גאג הכדור הבינוני.
אמרתי לה שאני אוסרת עליה ללכת לשירותים עד לאחר שתשתחרר מקשירתה (שיערתי שהדבר יעורר בעיה שכן בתחילת השיחה היא שתתה בקבוק בירה).
הוריתי לה להתנקות ולהחדיר את הפלאג הבינוני בתור התחלה.
כשחזרה הסברתי לה את תכניתי:
"עלייך להקשר בתנוחת ה"super hog-tie" כשהפלאג בישבנך, אטבים על פיטמותייך, הגאג על פיך ואטמי האוזניים באוזנייך, בתקווה שתוכלי לשמוע את צלצל השעון – שכן יש לך חצי שעה להיות כפותה כך ולאחר מכן עלייך להשתחרר. אם תצליחי לגמור כתוצאה מהקשירה – הרווחת. לא – לא. אני לא אתיר לך לפתוח את חגורת הצניעות שלך הערב, כך שאם תגמרי תאלצי ללכת לישון אמנם רגועה ומרוקנת, אך מוכתמת בנוזלייך כראוי לזנזונת שאת עבורי. אם תשאיר יבשה, תלכי לישון נקיה אך חרמנית מתמיד".
"כן גבירתי" ענתה ס' בהתלהבות, משוכנעת שתתרוקן בתוך 2 דקות של קשירה.
ביקשתי מס' לצלם את עצמה לפני הקשירה ולאחר שתשתחרר, וסיכמנו לחזור לשיחה לאחר שעה וחצי.
לפני:
בשעה היעודה הופיעה על מסך המחשב שלי המשפט הבא:
"חבקי אותי גבירתי".
ידעתי שס' נותרה מתוסכלת, ושלחתי לי חיבוקים וירטואלים אוהבים.
הודיתי לה על צייתנותה ועל התמדתה במשימה ושאלתי מה קרה.
"כנראה שהפלאג לחץ על השלפוחית שלי וכל מה שיכולתי לחשוב עליו בזמן הקשירה היה שיגמר כבר הזמן ואוכל ללכת להשתין. הייתי מגורה באופן בלתי רגיל, טיפטפתי גם מהפה סביב הגאג, וגם מלמטה דרך צינור חגורת הצניעות, אבל לא יכולתי לגמור. אפילו כשהשתחררתי תוך התפתלויות קשות והרגשתי קרובה מתמיד, לא גמרתי. והדבר הראשון שעשיתי משהצלחתי להשתחרר היה לרוץ לשירותים. אפילו לא הסרתי את אטבי הפיטמות.... אני מודה לך גבירתי על ההזדמנות שנתת לי".
אחרי:
סימני הקשירה על ירכיה של ס':
נשארתי עם ס' עוד זמן מה בשיחה, יודעת שהיא זקוקה כעת לחום מילותי המרגיעות לפני שתוכל ללכת לישון.
בסיום השיחה נתתי לה את ההוראות לביצוע למחרת היום, יום חופש שלה שהוקדש רובו ככולו למשימתי:
" את הבוקר תתחילי בחימום של 30 דקות רכיבה על הדילדו הוורוד במטרה עיקרית לחלוב את עצמך.
לאחר מכן קישרי את עצמך שוב לתנוחת ה"super hog-tie" למשך 30 דקות של כפיתה, והפעם ללא הפלאג, אך כל השאר יהיה בדיוק כפי שהיה עלייך להקשר היום. לאחר שתשתחררי תוכלי ללכת להרגע במקלחת ארוכה ולנוח מעט, לאחר מכן עלייך לבצע את מטלות הבית כשהפלאג הבינוני בישבנך ולצלם עבורי כמה תמונות שלך בלבושך לאותו היום. "
ס' הודתה לי רבות על ההזדמנות השניה שנתתי לה, נישקה את כפות רגליי בשמחה פעם אחר פעם, ככלבלב מאושר, ופרשה לישון שינה טרופה מלאת חרמנות וציפיה ליום המחרת.
לפני 17 שנים. 28 באפריל 2007 בשעה 21:34