שבועיים של מניעה עברו על סילבנה, מניעה קשה ביותר – מאחר והיא צוותה לתרגל את השימוש בויברטור הוורדרד שלה יום יום למשך לפחות 30 דקות... מה שהגביר את מפלס החרמנות והנזקקות שלה שהיה גבוה גם ככה. ס' הורשתה להשתמש בפלאג בשעותיה החופשיות, מה שמצד אחד הנעים מאוד את תחושותיה, אך גם העצים את התמכרותה לתחושת המלאות בישבנה.
היו ימים שהיא הודתה שנשאה אותו בתוכה 18 שעות ברציפות... לעיתים גם לעבודה.
אבל לזכותה יאמר שהיא "סבלה" בכבוד. אסרתי עליה להתחנן על סיפוקה, ולהימנע מלבקש פורקן לחרמנותה. סילבנה בהחלט עמדה בכך בכבוד!
סוף השבוע הביא עימו שעות רבות של עבודת בית מאומצת על עקבי סיכה ופלאג. הסיסי התעייפה.
ומאחר שציפתה לה שיחה לתוך הלילה עם אדוניתה, החליטה לנוח מעט. בגרביונים משיים וישבן פקוק היא התחככה בסדיני הסאטן שבמיטתה. הגירוי הטריף אותה. החיכוך והרשרוש של הבדים החלקים זה בזה ובעורה החשוף קירבו אותה לשיא המיוחל.
ברגע האחרון עצרה בעצמה.
הרי לא קיבלה אישור להגיע לשיא, אפילו לא בעודה כלואה בחגורת הצניעות.
ס' זינקה ממיטתה, נוטפת ומגירה את נוזליה מפתח צינור חגורתה, מתוסכלת, אך גאה על כך שעמדה בפיתוי.
אותו ערב התוודתה בפני על האירוע.
שאלתי אותה אם אי פעם הצליחה להגיע לשיא באופן שכזה – והיא הודתה שמעולם לא היתה אפילו קרובה לכך.
"הפעם הבאה שתגמרי תהיה בדיוק כך, זנזונת מתגלגלת בין הסדינים. כך יאה וכך נאה לך" אמרתי לה.
ס' הודתה לי ושאלה מתי אתיר לה זאת.
"בעוד מספר ימים, אודיע לך כשיגיע יומך".
ס' שמחה על ההזדמנות הקרבה, והודתה לי בנשיקות וירטואליות לרגלי ולגופי, "בכל מקום שאתיר לה" כדבריה.
עברו עוד ארבעה ימים בטרם התרתי לה להתגלגל בין הסדינים.
הגבלתי את הזמן שהותר לה לכך ל-45 דקות, כאשר ידיה קשורות מאחורי גבה כדי למנוע את הפיתוי שבמגע אצבעותיה בגופה.
ס' הביעה חשש שאם תיכשל התסכול שלה יוציא אותה מדעתה.
לכן הבטחתי לה שבמידה ותיכשל ארשה לה להוסיף בכל יום קשירה של אבר גוף אחר, כך שבשלב מסוים אם לא בזכות ההתגלגלויות במיטה, אז בזכות הקשירה המתהדקת היא תצליח לפרוק את תסכולה – בעודה בחגורתה.
שוב זכיתי במטר נשיקות וירטואליות של תודה.
למחרת מיד כשהתחילה שיחתנו ידעתי שס' עדיין מתוסכלת, ויותר מתמיד. הנשיקות ששלחה לעבר רגליי היו מאופקות משהו. ה"בסדר" שענתה לשאלתי לשלומה היה קצר והעיד ש"לא כל כך" התאים שם בתשובתה.
ביקשתי שתספר לי מה קרה.
להפתעתי התאור התחיל דווקא ב"היה מדהים גבירתי"...
ס' הפליגה בתאור מעורר על חיכוכים והתגלגלויות, על משי, סאטן וניילון מרשרשים, על שלוליות של נוזלי גוף שמצטברים בין רגליה ונוטפים מחגורתה, ועל צלצול השעון שמנע את השלמת הנאתה.
"אני זנזונת של כמעט..." אמרה בספק הומור ספק מרירות.
חייכתי אליה ועודדתי אותה "את זנזונת ממושמעת, ואני גאה בך על עמידתך בפיתוי, הכישלון בעינייך הוא הצלחה בעיניי! ועל כן תוכלי מחר לנסות שוב, באופן דומה למעט שהפעם עלייך לקשור גם את קרסולייך בשעת ההתגלגלויות!"
"תודה גבירתי על נדיבותך!" ענתה תוך פיזור חיוכי אושר ונשיקות אוהבות.
"אעשה מאמץ לספק את דרישתך כמיטב יכולתי גבירתי" הוסיפה בקריצה שובבה.
יתרת השיחה נסובה על נושאים אחרים, מסיחים את דעתה של ס' מתסכולה, אם כי לא את חרמנותה או רטיבותה שהמשיכה לזלוג כל אותה עת.
נפרדנו בחיבוקים ונשיקות ואיחולי הצלחה ליום המחרת.
השיחה ביום המחרת התחילה בנשיקות מתלהבות של סילבנה לכל מקום שרק אתיר לה ובחיוכי אושר וסיפוק. עוד לפני שרשמה את מילות התודה שלה ידעתי שהצליחה הפעם.
"וואוווו !! תודה גבירתי!!!!" אמרה בהתלהבות, "זו היתה אחת החוויות המסעירות שחוויתי מימיי" אמרה,
"מהרגע הראשון שבו נגעו הסדינים ברגליי, מהחיכוך הראשון של גופי בבד החלק, ידעתי שלא יעבור זמן רב עד שאצליח הפעם!!! ואכן, כיווץ השרירים הטבעתיים סביב הפלאג גרם מיידית לרטט במעמקי חגורת הצניעות שלי, וזרם חם התחיל נוטף ממנה כמעט מיידית! התחושה השמימית גברה עם כל תזוזה שלי בין הסדינים. תוך חמש דקות נשימתי נעתקה באורגזמה מדהימה ושפיכה מלאה!!!! אם כך שוב, גבירתי, תודה לך!!!!"
שמחתי בשמחתה של ס' הן על הצלחתה והן על עצם החוויה, מבינה שרמת הגירוי הפיזי והמנטלי גם יחד הם שהביאו אותה לגמור בצורה כל כך יוצאת דופן.
החלטתי לבחון זאת.
"כבונוס על ציותך ואיפוקך כשלא צלח לך ניסיון החיכוך, אני מאפשרת לך גם מחר לחזור על כך. צ'אנס נוסף להגיע לסיפוק בחגורתך".
"וואוו, תודה גבירתי, את נדיבה ביותר! אני מודה לך ממעמקי ליבי וחגורתי" ענתה בהתלהבות.
"עלייך לזכור ולהבין ס', שאם לא תצליחי הפעם, לא אתן לך הזדמנות נוספת עד לפעם הבאה שבה יותר לך לגמור" הבהרתי.
"כרצונך גבירתי, אני מבינה" ענתה בצייתנות.
ביומיים שלאחר מכן לא שוחחנו, וכעבור שלושה ימים כששאלתי אותה את קורותיה ומעלליה ואת מידת הצלחתה בניסיון הבונוס, הודתה שלא התאפשר לה ביום המחרת המיועד מפאת קוצר זמן וטרדות שונות, וביום שלאחר מכן לא הייתה בטוחה אם מותרת לה הדחייה או לא והעדיפה שלא להסתכן בכעסי.
הסברתי לה שעשתה נכון, שהבונוס יועד ליום המחרת בלבד.
“You snooze you loose” אמרתי לה.
"אני מבינה גבירתי, תודה לך על כוונתך לאפשר לי את החוויה החוזרת. צר לי שלא עמדתי בכך" אמרה בעצב.
"אין בעיה ס', האכזבה הכרוכה בכך הפעם היא שלך בלבד. יתכן שאתן לך הזדמנות נוספת בעתיד, לכשתנוח עליי רוח הנדיבות שוב" עניתי בקריצה מחוייכת.
ס' חייכה והביעה תקוותה להזדמנות בעתיד הקרוב.....
"גיליתי שאני אוהבת להתגלגל בין הסדינים, ועוד יותר מכך גיליתי שאני מסוגלת להגיע לאורגזמה מהגלגולים הללו, גם ללא מגע באבריי, גם כשהוא אינו בזיקפה מלאה, ואפילו כשהוא חגור בצניעות!!! ועל כך תודה לך גבירתי" .....
לפני 17 שנים. 18 במאי 2007 בשעה 9:18
