לפני 6 ימים. יום חמישי, 5 בפברואר 2026 בשעה 14:39
וזה לא מבאס אותי,
זה באסה רק לכם.
אני לא אתבאס להיות שקולה,
מאוזנת.
אבל אתם, אתם מפסידים.
מפסידים ילדה, ילדה פרועה.
ילדה שמתאהבת.
ילדה שהראש שלה מסתחרר אחרי גבר.
כמה שזה פטאתי, אלוהים.
וכמה טוב לי שזה לא יכול לקרות יותר לעולם.
אני יכולה לאבד את עצמי קצת, במינון שאני מרשה.
מרשה לעצמי להתלהב, להתרגש.
אבל לא להתאהב.
אני לא מפנטזת על עתיד עם מי שאין עתיד.
ואני לא מקנאת כי אין במה לקנא.
ואני לא מנסה, ולא מקווה, ולא מבקשת.
כי באמת, באמת שאין סיבה.
יש לזה גם צדדים טובים ויפים -
אני יכולה להנות בלי להיקשר מדי.
זה נותן לי חופש מסויים,
זה נותן לי אומץ,
וזה נותן לי שקט.
אין פה תקווה. או אמונה.
אבל אהבה זה לא רק "חיו באושר ועושר"
זה גם -
לעשות שיהיה טוב. בצורה הפשוטה ביותר.
לא איזו אהבה מטורפת, לא אהבה של דרמה.
אהבה פשוטה.
ואני אוהבת ככה. אהבה פשוטה.
בלי תמימות, ובלי תקווה.