בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Asphyxia

כשהכאב הוא אוויר לנשימה והחמצן נגמר.
לפני יום. יום שלישי, 10 בפברואר 2026 בשעה 21:37

זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלנו היום. 

קודם לא הסכמת. ורציתי, כמובן.

אולי היום מצאתי את הדרך ללב שלך,

ולשפתייך.

זה מדהים, כי הדבר האהוב עלי בך -

זה החיוך המרושע. הזדוני. הנהנה.

ואת השפתיים האלה הרגשתי מקרוב.

והיה לי אומץ לשניה לתפוס אותך. בשיער, בפנים,

לנשק. לקרב. להרחיק. להביט. בך. בעינייך.

להתלהב ולצלול חזרה לפה שלך.

לרכות שלך. לקול המלטף שלך.

בבקשה. בבקשה. בבקשה.

בבקשה תמשיכי. 

בבקשה תשארי.

בבקשה עוד קצת.

אל תלכי.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י