אנשים שרוצים למות כי רע להם הם לא חלשים.
אנשים שרוצים למות, הם אנשים יותר חזקים ממה שזה נראה על פני השטח.
הם עברו כל כך הרבה, כל כך הרבה בזמן כל כך קצר.
הם סובלים. כל כך סובלים, שהם מעדיפים לבחור.
לבחור ללכת אל עבר הלא נודע.
להיכנס לחשכה בלי שום אור. אפילו לא טיפת אור.
החיים שלהם באותו רגע הם חושך מוחלט.
הם אבודים, והם לא אשמים.
הם לא אשמים בכל מה שקרה להם.
אבל באותו רגע הם כל כך רוצים שזה יגמר,
שהם מעדיפים כל מציאות אחרת על פני זאת שלהם.
הם אפילו לא מאמינים שיכול להיות משהו אחר.
שיכול להיות יותר טוב. יותר קל. שיכול להיות אור.
לפחות אור קטן.
כל כך קטן שמרחוק הוא נראה כמו כוכב בשמיים.
אבל הם לא רואים אותו.
הם לא בחרו את זה,
פשוט אף אחד לא סיפר להם שזה אפשרי.
ואיך אפשר לדמיין משהו שמעולם לא שמעת עליו?
לא קראת עליו. לא ראית אותו.
לא הרגשת אותו במו ידיך ולא הרגשת אותו בלב ובנשמה.
איך אפשר לדמיין אהבה אם לא אהבו אותך?
אם לא אהבת בעצמך?
תמיד היית בחושך. לבד.
עכשיו אנחנו יוצאים אל האור.
זה יכול להיות מסנוור בהתחלה, אפילו כואב.
אבל אני מבטיחה. מבטיחה שאשמור עליך.
מבטיחה שתתאהבו באור.
תהי מאושרת, את חדשה עכשיו.