לְפַעֲמִימִים
יוֹרְדוֹת לִי דְּמָעוֹת
אָז אֲנִי אוֹמֵר שֶׁזֶּה הַלֵּב שֶׁלִּי מַפְשִׁיר.
וַאֲנִי אוֹהֵב לֵאמֹר מִלִּים
שֶׁמְּגַלּוֹת טֶפַח
וּמְכַסּוֹת טְפָחַיִם.
פָּשׁוּט כָּזֶה.
אָז הַשָּׁבוּעַ בָּכִיתִי יוֹתֵר מִפַּעֲמַיִם.
וַאֲפִלּוּ הַשָּׁמַיִם
בָּכוּ יַחַד אִתִּי.
וְנֵרוֹת שַׁעֲוָה
טִפְטֵפוּ לִי עַל הַלֵּב
וְזֶה כָּאַב.
אֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁאֲנִי נָסִיךְ.
וְיֵשׁ לִי מָקוֹם
שֶׁאֵין בּוֹ אֲבָל.
זֶה מַרְגִּישׁ
שֶׁאֵין לְתָאֵר.
מוּש,