מתחת לפרווה

אתמול קופיקו סיפר לי בפון, שאחותי תבוא לבקר אותו היום. הבוקר דיוושתי אליה, חמוש בקופסאות פלסטיק עם קציצות וגולש בקר עם ירקות שהכנתי עם תהום אתמול בלילה, שיהיה לו קצת טעם של הבית. צירפתי פתק ברכה אדום שכתוב עליו "איי לאב יו" והוספתי כמה מילים אוהבות משלי, פתק מתהום, ומעטפה ובה חתימות שהשגתי לו, של כוכבי הערוץ האהוב עליו, שהיו פה בהקלטות שלשום. מחרתיים הוא יוכל לראות אותי ואת הקן, בטיוי. את האולפן, את ספת הויניל האדומה, את הסלון. אותי מנחה את הילדים בשירה.

הצילומים היו חוויה בפני עצמה. ריאליטי עאלק, הבימאית אמרה לילדים מה להגיד ואיך להתנהג, והכל היה מבויים. כשהמנחה שאלה את אחת הילדות אם זו הפעם הראשונה שלה באולפן הקלטות והילדה השיבה שלא, תיקנה אותה הבימאית ואמרה : "תגידי שזו פעם ראשונה, ושאת נורא מתרגשת.." . מגדלים כאן דורות שלמים על שקרים ותפיסת מציאות מעוותת.

בחמישי בלילה היינו בגנון, והיה דווקא ערב מוצלח, אבל אני הרגשתי מנוכר. אפילו סירבתי בנימוס להזמנה לטקילה, לקראת הסוף. לא התחשק לי להשתכר, נשארתי פיקח ובשליטה, ואני אפילו זוכר כל מה שהיה לשם שינוי, וגם את הטיול הרומנטי עם תהום בדרך חזרה, עם אורות הטיילת על הים לפנות בוקר.

הסופ"ש עובר ברגיעה יחסית. אתמול שנינו עבדנו, והלילה נלך לסרט אימה שראינו את הבקרוב שלו בסרט שהיינו בו עם קופיקו לפני חודשיים ותכננו ללכת ביחד. בין לבין תהום עוזרת לי בבחינת התדרים במאסטרינג של השירים המוכנים ובהשוואתם למוסיקה שאנחנו אוהבים. זה קצת קשה למצוא רפרנס רלוונטי, אין עוד מוסיקה שממש דומה סגנונית וקונספטואלית למוסיקה שלי. אני חושב שיותר מהכל, השירים החדשים דומים לדארק אייטיז.

זהו נראה לי, כדאי שאלך להתקלח. אני ג'יפה מסריחה. מקווה שקופיקו נהנה מהקציצות.