לפני 17 שנים. 20 בספטמבר 2007 בשעה 8:43
כבר כמה ימים אני משופע. לא משו דראסטי, רק הרגשה רעה וכבדה, ליחה מוגברת עם שיעול תקוע, כאבי ראש, ורצון למות.
היום אני נוסע שוב לחדרה, לביקור הראשון במרכז קשר, עם קופיקו. אני אנוע בדרכים משו כמו ארבע שעות בשביל להיות איתו שעה, בפיקוח. אני אכין ואביא איתי לבבות עוף ואורז בקופסא (עוד אחד מהמאכלים האהובים עלי) , ואת הספר של נרניה שעוד נשאר לנו הפרק האחרון בו, ואת המשחק 'חבילה הגיעה'.
בעוד עשרה ימים אני בן 32. השנה נראה לי שאני אשתדל להחליק את זה בלי יותר מדי עניינים. אצלי כל יום הוא יומולדת... /: במחשבה שנייה אולי במקום לאמץ גישה תבוסתנית היה עדיף למנף את זה ליצירת אנרגיה ושיפור מצב הרוח הגלובאלי, אבל עם כל הדאגות והמטלות והנרדפות והבלאגן בראש ובלב, וול...נראה לי שהכי הייתי רוצה למנף את עצמי חזרה למיטה.
