מתחת לפרווה

ברוכה שלא עשתני וניל.

לא שזה תמיד קל, להיות סאדומזוכיסטים.

סוגרים לנו את המועדון, לוקחים לנו את הילדים, צוחקים עלינו ונרתעים בפנינו, וזה עוד לפני הקשיים האופרטיבים עצמם, כשאנחנו צריכים להשתכשך בביצה קטנה ולעשות אחד את השני, ולהתמודד עם הפערים בין מציאות ופנטזיה ועם הקשיים בהגשמתן של פנטזיות, ולהתעסק עם דומים אימפוטנטים ושפנים ומלכות רודפות בצע ושמנות ((; , ולנהל ויכוחים מייגעים בפורום שבהם הקונצנזוס היחיד שאפשר למצוא בסופו של דבר זה שכל אחד יעשה מה שטוב לו כל עוד זה לא פוגע באחרים. בעצם גם על זה לא כולם יסכימו.

אבל להיות ונילי... עם ערכים ונילים, וחלומות ונילים, ושיחות וניליות, ופחדים ונילים, ומגבלות וניליות, ומעצורים ונילים.... אני מאוד שמח שאינני כזה.

ואז אני קורא בבלוג הזה :

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=117684&blog_id=22226

או בזה :

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=117663&blog_id=32298

ואני אומר לעצמי, וואלה, כנראה שיש משו בדרך הזו שלי.