מתחת לפרווה

אני לא מספיק !!! 😒

השבוע הזה עמוס מאין כמותו, וכך יהיה גם השבוע הבא, ואני לא מספיק לכתוב, פשוט לא מצליח להגיע לזה, וגם לא לעשיית סקס בכלל ולסשן המיילדום שצוויתי לעשות בפרט. ודווקא רצו לי כמה וכמה פוסטים בראש במהלך השבוע, אך ברדיפה הבלתי נלאית אחרי השעון והידיעה שאחרי כל דדליין מתחיל לתקתק כבר הדדליין של הפעילות הבאה, פשוט לא הספקתי.

אז לא כתבתי על הסופ"ש הקצת סתמי שהיה בשבוע שעבר, ועל עשרת השירים היוונים-תימניים שהיה לי לעשות השבוע ואיך שביליתי שעות ארוכות בהעתקת ארטיקולציות של כלי נגינה מסורתיים, ועל החרמנות הגואה שמילאה אותי כתוצאה מהעדרו של גנון ואיך כשכבר כן יצאתי מהבית עיני יצאו מחוריהן בהתבוננות בנשים, ואיך שהתחלתי משטר אכילה וכושר השבוע, עם מסעות אופניים לפארק דרום ולצפון העיר, וכבר רזיתי כמה קילוגרמים ועמדתי ביעד להשבוע, לחזור לאייטיז, כלומר, לשקול שמונים ו, והיד עוד נטוייה. (המשקל המאמם שקניתי לפני חודש עושה את מלאכתו נאמנה ואני עולה עליו באובססיביות מהנה ביותר)

והבדיחה המצויינת ששמעתי מסקסופוניסט שבא להקליט שלשום, על כלב וחתול שנפגשים ברחוב, ושנראה לי שצריך לקרוא בקול כדי להבין..
החתול שואל : 'מה אתה עושה כאן?'
הכלב עונה : 'מחפש את ההוא'
החתול שואל : 'מי ההוא?'
הכלב עונה : 'ההוא, ההוא'

אה, והייתי אצל שיננית חדשה וחמודה ביום שני, והיא ניקתה לי את השיניים מהכתמים החומים המזעזעים, ואיך כשהראתי את זה בגאווה לקופיקו ביום שלישי ושאלתי 'נו, איך השיניים שלי?' הוא הציץ ואמר : 'צהובות'. ובכלל על כמה כיף היה לטייל ולבלות איתו בתל אביב ביום שלישי, ושזו היתה הפעם הראשונה מזה כמה חודשים שראיתי אותו באור יום. וכמה טוב היה לפגוש אותו שוב, יומיים אחרי, בחדרה, ואיך דיברנו על ההבדלים בין הערים ועל כל הדברים שיש בתל אביב, וצחקנו שבחדרה אפשר להקים את 'שכונת השווארמה' שבמרכזה 'כיכר הפיתה' שמחברת בין רחובות 'הלאפה', 'הבגט', ו'השומן'.

ושביום רביעי קראתי לתהום באמצע העבודה לחדר השינה בזמן שלקוח המתין באולפן ונתתי לה למצוץ לי בזריזות, ושאתמול היה גנון במקום חדש ברחוב המסגר, ואיזו תאווה לעיניים היה לראות את תהום השיכורה 'אונסת' את הנסיכה הקסומה, שיער בלונדיני דומיננטי מתערבב בשיער ג'ינג'י על פנים תמימות. וסישנתי קצת את האמזויינע, והוקסמתי שוב מיופיה של החברה של האגרופוב, וכמה התגעגעתי למשש יפהפיות בידי הרעבות, ואיך היה נחמד לחזור הביתה שוב עם ריח מתוק של בנות על הידיים.

אה, ושבחמישי התעוררתי בשלוש לפנות בוקר כדי להספיק לעבוד (וברביעי בשש, ובכלל לאורך כל השבוע קמתי מוקדם) , ושאתמול קניתי לתהום בושם בלאק אקסס, ושהיום היינו בהצגה ממש יפה ומעוררת מחשבה ("אבירות מתעלפות") בכיכובן של אחותי וקרן כרמלי ונולי עומר, בתיאטרון 'קרוב', והערב אנחנו מוזמנים לאיזה מפגש של ה'מקובלים' (; , ושעכשיו קמתי הפוך משנת צהריים והכנתי ספגטי בולונז וברגע הקריטי הגז נגמר, וכמה יפים הימים מבחינת מזג האוויר.

וזה רק 'מלמעלה', שכן גם הרבה מחשבות ורגשות הציפו אותי השבוע, והרבה הברקות של קופיקו, והרבה פנטזיות שעברו בראש, והרבה ריחות וטעמים וכמיהות וגעגועים, ועליות וירידות, אבל זה כבר נשטף עם הזרם ונשכח, ושבוע הבא יהיה לא פחות עמוס, עם שלוש נסיעות לחדרה (בראשון ועדה הרת גורל, ברביעי פגישה בבצפר, ובחמישי המפגש הרגיל) ועוד הרבה עבודה, ואני מקווה רק שיהיה גם כיף משולב איכשהו בכל הסיפור, ושאני אספיק גם לכתוב על זה.