הוזהבתי לשנה (:
אני לא מגלה מי הצדיק, רק אומר תודה תודה תודה, וזו הרגשה טובה להיות מוזהב שוב אחרי כל הימים האפורים האלה, במיוחד שאני יודע שלא תופיע לי ההודעה הצהובה המפחידה שסופרת אחורה את הימים עד סוף המנוי בעוד 20 יום, אלא רק בעוד 355 ימים, שבקצב החיים שלי זה כמעט נצח.
השבוע הזה אני הרבה פחות עמוס, לא שזה עוזר במשו. תהום קצת חולה, וממשיכה במדיניות השתיקה/פיהוקים/הירדמות מול הטיוי וצמוד לספירלה שלה. לפחות כשאני כאן. היא השתעלה וישנה במשך היום, יצאה לעבוד בשבע בערב, חזרה באחת וחצי ויצאה ללימיט, חזרה בחמש ומשו והלכה לישון. אני ישנתי מעשר בערך, והתעוררתי כשהיא באה לישון וזרקה לי בקצרה את קורות הלילה שלה.
יום שלישי, פעמיים כי טוב. אני לא יכול לחשוב על אפילו פעם אחת 'כי טוב' להיום, אבל מצד שני היום רק התחיל ואין לדעת כיצד יסתיים. פעם ימי שלישי היו מסתיימים בדאנג'ן, תמיד, ולא תמיד זה היה כזה להיט, אבל הרבה פעמים כן, ולפחות ידעתי שיש למה לצפות.
זה מתבשל בפנים ובקרוב יגיע להתפרצות, כרגיל מהכיוון שלי, כי מהכיוון שלה לא מגיע כלום כמעט אף פעם אניווי.
לפני 16 שנים. 8 בינואר 2008 בשעה 4:42
