לפני 19 שנים. 10 באוגוסט 2005 בשעה 6:36
מילים ולחן סוזן וגה
שמי קליפסו ואני חייה לבד
אני גרה באי, מתעוררת עם הזריחה
לפני זמן רב, ראיתי אותו נאבק בים
ידעתי שהוא טובע, ואספתי אותו אלי
עכשיו היום, עם אור ראשון
הוא מפליג מכאן אחרי שאתמול בלילה נתתי לו ללכת
שמי קליפסו, גינתי עולה על גדותיה
עבה ופרועה ונסתרת היא המתיקות ששם גדלה
היא גוברת בעודי שרה אל הרוח
מספרת על לילות בהם יכולתי לטעום את המלח על עורו
מלח של הגלים
ושל דמעות,
ולמרות שהתרחק, שמרתי אותו פה איתי שנים
עכשיו נתתי לו ללכת
שמי קליפסו
נתתי לו ללכת
בזריחה הוא מפליג
להיעלם לעולמים
והגלים ישאבו אותו שוב
אבל הוא ידע את דרכם הפעם
ואני אעמוד לבד על החוף
עם לב נקי ושירי ברוח
החול יעקוץ את כפות רגלי והשמיים יבערו
תקופה בודדה מגיעה...
אני לא מצפה שיחזור
נתתי לו ללכת
נתתי לו ללכת