הכל התחיל בצ'ט (כמו הרבה דברים לאחרונה) לפני חודשיים בערך כשאיזו דומית-לייט הציקה לי והיתה זחוחה ומעצבנת, לא ממש הכירה אותי (שזה תמיד מפתיע אותי) וכשבאתי לסיים את השיחה היא זרקה שאם יש לי מישו להכיר לה היא תשמח. שהיא רוצה אותו חנון, ועוד כמה פרמטרים משלימים. עבר לי בראש מה המטורפת הזו רוצה ממני, ואז כשהיא הוסיפה לתאר פתאום נדלקה נורה במה שנשאר מהמוח שלי ונזכרתי במישו שעונה לתיאור כמעט במדוייק.
שידכתי ביניהם בהודעות הדדיות, ואחרי כמה שבועות הבנתי לשמחתי שהם ביחד. לפני שבוע קפצתי לביתה, שהוא למעשה גם גלרית אמנות על גבול שינקין, ודיברנו. היום היא כתבה לי בצ'ט, ושאלה אם כבר אכלתי צהריים. צחקתי ואמרתי שעוד לא אכלתי גם בוקר (כבר היה ארבע אחה"צ) אלא אם כן היא מחשיבה שני שוטים של קוורבו כארוחת בוקר. היא אמרה שהיא רוצה לבוא אלי עם אוכל, והתעקשה : "אתה סאב. אתה תאכל." חצי שעה אחרי היא היתה פה עם טייק-אווי של שניצלים ופירה מקפה נואר, גבוהה רזה ואצילית.
קצת אחרי שסיימנו לאכול הגיע החנג'. שעה של דיבורים חלפה, והיא שאלה את החנג' אם אנחנו הולכים *רק* לדבר. היא דומית לייט כאמור, והוא סוג של דום לייט, והוא לא נותן לה לשלוט בו (אפילו לא יורד לה !!) , והמחשבה היתה שתעשה השלמות עלי. אבל הוא לא רצה שאני אראה אותה עירומה, ובטח שלא אותו, הביישן, ולכן קשר לי את העיניים עם צעיף, והיא הספינקה אותי, ואז התיישבה על כיסא והובילה אותי לרדת לה, בזמן שמצצה לו או משו, אני לא יודע, הייתי עם עיניים קשורות. אחר כך הוספתי לרדת לה על הפרקט בעוד הוא מצליף בי.
מפה לשם השעות עברו, כיסוי העיניים כבר ירד ויכולתי להתפעל מגופה המדהים (נראה לי שאני מתחיל לאהוב גם רזות, ולא רק "שחורדיניות שמנות עם ציצי גדול" כמו שמישי תיארה את הטעם שלי...) היא רצתה עוד ועוד, הוא קצת נלחץ, ופחדתי שהם הולכים לריב. היא נראתה מאוכזבת מהגבולות שלו, ואמרתי : " החיים מלאים באכזבות...למעשה, החיים זו אכזבה אחת גדולה..." התלבשתי חזרה ועברתי למוד "מטפל זוגי". יש לי כישרון להסביר לבני זוג אחד את השני, להגיד בפשטות ובישירות את מה שהם לא מסוגלים לבטא בעצמם. אחר כך הם הזדיינו קצת על הספה ואני הייתי על המחשב וכל פעם שהצצתי הוא גער בי, ועיסיתי לו את כפות הרגליים שירגע, והתגרתי בה עם סטירות חלשות אחרי שהצהירה שהיא לא מוכנה לקבל סטירות, מה שגרם לה להתנפל עלי וכמעט להרוג אותי 😄 ואחר כך עשיתי לה שיעור CBT, שלי כמעט ולא כאב, אבל החנג' התפלץ בכסאו, וניכר היה שכואב לו יותר, רק מלהסתכל. כאלו שפנים הדומים האלה, בחיי. היא רצתה מאוד לזיין אותי בתחת, אבל החנג' אמר שנשמור את זה לפעם הבאה...
באמצע גם נשלחתי להביא בקבוק קוורבו גולד (על חשבונם (: ... הרגשתי כמו זונה (: ) כי הקודם נגמר, והשמעתי להם מוסיקה שלי, נפרדנו באחת אחר חצות, זה היה משו כמו שמונה שעות... וזה היה טוב כי זה מנע ממני לשקוע לתוך בדידותי וכמיהתי, ולחייג בפון את המספר האסור. בלילה שלחה לי נומרו אונו הודעה : "בנזונה, התעוררתי במחשבות עליך. שיט." . אם גם השבוע אנחנו לא נפגשים סופסוף לשיחה נורמאלית, אני.. אני.... אחכה בסבלנות לשבוע הבא.
הבוקר התעוררתי בודד ושטוף רגש, כמו כמעט בכל הבקרים בשלושת השבועות האחרונים, מאז הפרידה. מעניין עוד כמה זמן יעבור עד שאני אתעורר יום אחד במצברוח טוב. ועכשיו מתחיל שבוע לחוץ למדי, בעוד שעה יש לי תחקיר של ערוץ שתיים לאיזו תכנית של אנשים שמדברים על עצמם שמשודרת בלילה. התחקירנית הגיעה אלי דרך התחקירנית שהביאה אותי לצופית גרנט לפני שנה. והיא נשמעת חמודה ופלרטטנית להפליא...
שבוע טוב לכולנו }{
לפני 16 שנים. 3 בפברואר 2008 בשעה 6:57
