מתחת לפרווה

רציתי לכתוב משו מסוגנן על היום בלילה. משו עם פלייר, משו עם פזאזזז, משו אמנותי.
אבל אני אאלץ להסתפק בזרם התודעה החופשי הרגיל שלי, כי זה מה שיוצא, וחשוב ללכת עם מה שיוצא.
אני מתקתק באולפן, ולא בסלון כבדרך כלל, כי הפיסי קרס בבוקר והטכנאי החתיך לקח אותו בשביל להחליף לו לוח אם. המקלדת פה זוועתית, ואין חדווה בהקלדה. רק שתדעו. בכלל, שתדעו, שאתם קצת חסרים לי. כלומר, בניגוד לדימוי שלי (שמסבך אותי כל פעם מחדש), זה לא שלא איכפת לי מה חושבים עלי, זה רק שאני בדרך כלל לא אשנה את התנהגותי כתוצאה מזה. אבל עדיין איכפת לי, ואני נורא אוהב שאתם מגיבים, ושאתם עוזרים לי לא להרגיש לבד, ושיש איזושהי משמעות לכל הטלטלות האלה שאני עובר.

במהלך היום ניקיתי את הבית ביסודיות. זה היה קשה רגשית. במיוחד הקטע של כיבוס ותליית שארית הבגדים הלבנים של האקסית, שחיכו בתחתית סל הכביסה חודש שלם. וכשזרקתי את הכרית שהיתה שלה, כי החור בה התרחב והנוצות החלו להתפזר לכל עבר. לא השארתי אבן על אבן. ניקיתי הכל. ניגבתי אבק, שטפתי את הרצפה, ניקיתי את המקרר והגז והמיקרו, הברקתי את השולחנות, שטפתי את המרפסת, אספתי סופסוף את האטבים שהתפזרו בסערה הגדולה, החלפתי מצעים. המגע שלה נגוז מן הבית. אני מתגעגע אליה. 😒

עוד במהלך היום, זותי ששלחה לי הודעה אמש ניסתה לשלוט בי מנטאלית. היא כתבה לי משימה לביצוע, משו עם שליחת תמונות וכתיבת המשמעות שלהן עבורי, תוך עשרים דקות. ביצעתי את המשימה, (כי אני מנסה להיפתח לאפיקים חדשים, תזכירו לי לכתוב על זה) היא לא היתה מרוצה לגמרי וגם אמרה שהיא לא רוצה שאדבר אליה בגוף ראשון אלא בגוף שלישי ובלשון נקבה, ושאבחר אחד מן השמות : זונה, זבל, כלבה, ואשפה. השבתי לה כך :

הזונה כתבה את המילים על האיימק שלה, שכן הפיסי שלה התקלקל. לתוכנה קוראים "מייל". יתכן שזה גורר אי תאימות עם וואלה.
הזונה לא חושבת שהיו לה מספיק תמונות בשביל כל סיטואציה, וגם לא בקטגוריות שביקשת.
לכן הזבל גם לא יכול להשלים את המשימה עד השעה שבע.
בנוסף, הזבל עסוק כעת בניקוי הבית בצורה יסודית, לראשוה מאז הפרידה, ומוצא את התהליך קשה ואמוציונאלי.
האשפה גם לא בטוח שיש הגיון בהתמסרות מידית וטוטאלית לביצוע משימות עבור מישי שהוא עוד טרם פגש, טרם ראה, ואף לא שוחח איתה בפון.
מה גם שהכלבה לא בטוחה שלא נהיה לה רק יותר רע כתוצאה מהיחס הקר והנוקשה שאת מפגינה, מחרמן ככל שיהיה. הכלבה בודדה כזכור, ומרגישה שהאינטראקציה הקרה עושה לה עצוב.

בכל מקרה, מאז לא שמעתי ממנה.
חבל, דווקא היה בה משו סקסי מאוד. התחרמנתי קשות מהדיבור שלה, אבל בגלל שזה היה ריק, נטול אהבה, נטול אנושיות, לא יכולתי באמת להתמסר, וכשהיא דרשה יותר מדי, זה כבר היה הgiveaway שהרס הכל. אוי, תזכירו לי להסביר אחר כך על ההבדל בין שפחה לזונה.

בהקשר שלה חשבתי לעצמי, (אני מתחיל להיות כמו פורסט גאמפ), שאני לא מחפש מישי כמו אמא שלי, אני מחפש מישי שתתן חוויה מתקנת 😄

ובחיפושים אחר חוויה מתקנת, נכנסתי לצ'ט בערב, אחרי שסיימתי לנקות ואפילו הספקתי לעבוד קצת.
זה נראה לי פוסט נפרד.
עוד מעט.