לפני 4 שנים. יום חמישי, 9 ביוני 2022 בשעה 3:59
אני משתדל להתנחם במחשבה שיש כמו חבילה בדואר, שתגיע עוד 18 ימים עסקים, ובחבילה הזו נמצאים החיים שלי. הבעיה היא שאי אפשר פשוט להעביר את 18 הימים האלה בהמתנה פאסיבית, וכל יום עובד עלי כמו קומביין תבואות בתקופת הקציר.
אני לא ממש מסתיר את רגשותיי אבל אף אחד לא יודע כמה פעמים ביום דמעות חוצבות את דרכן החוצה דרך שכבת הסלע הקשה בעקבות מחשבות תועות.
כשהעבודה על הפסטיבל היתה בעיצומה ביקשתי מתהום לשריין לנו צימר גלילי לשלושת ימי הפסטיבל ותכננתי להפגין שם נוכחות לשם שינוי וליהנות מעמל כפיי. בינתיים התחרטתי וביקשתי מתהום לבטל. כמו שאמרתי לכוריאוגרפית המדליקה שבאה אתמול בערב: ״אלו היצירות שלכם, לא שלי״.