הפעם תהום לא היססה להגיש את הסרב:
״עשינו את התרגיל של הSensate Focus וזה היה מאוד מאוד נחמד. גם לתת וגם לקבל. לתכנן את זה, להקדיש לזה את הזמן, להכין את הפלייליסט, לסדר את החדר, שאהיה שם במאה אחוז ואתן את עצמי, לפנק את דן. זה נתן לי תחושה ממלאה, רצון להמשכיות, לתכנן את הפעם הבאה. ביום שבת אני הייתי המעניקה וביום ראשון דן העניק לי את תשומת הלב וזה היה מאוד כיף, הוא עשה לי מסאז׳ בראש ובגוף, נשיקות ונשיכות וזה היה נורא נעים וטוב. הוא קנה לי גומיות חמודות לשיער. ואני חושבת שזה הוליד את הסיטואציות המיניות שהיו אחר כך. הרגשתי שאני מתקרבת מאוד לדן והוא אלי, וזה נתן יכולת להתקדם למרחב מיני״.
המטפלת שמחה לשמוע שעשינו שיעורי בית, ואמרה שהתרגיל אולי בא יותר בטבעיות לאנשים שמורגלים בקונספט של סשן בדסמי מאשר לונילים. הקדשת פרק זמן שבו החוקים משתנים והגבולות ברורים: ״דיברנו על זה שאת באופן כללי בחיי היומיום לא מחליטה בקלות. ניסינו להביא אותך להיות יותר קובעת, שולטת ודומיננטית לא רק במיטה. אתה בינך לבינך ופה אצלנו במרחב מבקש להתאזן, אתה לא אוהב להיות המוביל הבלעדי״.
״דיברנו על זה אתמול בהקשר בדסמי. ביום שני תהום נעלה אותי בחגורת צניעות, לדעתי בפעם הראשונה מאז שהתחלנו את הטיפול. אתמול בערב היא רצתה שאלקק לה את התחת ואגמיר אותה ואז באיזשהו שלב שאלה ׳לא איכפת לך שלא תגמור בעצמך?׳ והרגשתי שהיא פתאום מרגישה רע עם זה. כאילו היא מרגישה אשמה או מרחמת עליי. זה לא שימח אותי, זה לא מה שאני רוצה בכלל״.
״בסשן המיני אתה רוצה שהיא תהיה בתפקיד שלה, אחרת אתה שוב צריך להחליט על עצמך וההתמסרות לא מתאפשרת״.
״ראיתי אותו עצוב כזה, ואני אמנם נורא מאושרת ממה שקרה אבל זה ערער אותי טיפה״.
״האמת שבכלל לא הייתי עצוב, אולי קצת עייף אבל לא היה שומדבר מיוחד. וחוצמזה אני גם יכול להיות עצוב מזה שאני לא גומר והייתי רוצה שהיא תכיל את זה, לא שהיא תתערער מזה״.
״כן, אתה מאוד רוצה שהיא תכיל המון דברים שלך אבל היא צריכה להבין את זה, לה לא ברור שעצב זה משהו שחיים איתו בשלום״.
תהום הסבירה: ״אני כן מתייחסת למין, וגם דן, כמשהו שעושה מאוד טוב, כיף ונעים, כמשהו שמשמח. אני רוצה לדעת שאני עושה משהו שהוא נהנה ממנו גם״.
המטפלת שאלה: ״מישהו שהוא נשלט הוא שמח שמכאיבים לו? את רוצה שהוא יחייך כשכואב לו?״
״זה לא בהכרח יכול לקרות, אבל שהוא ידע שאני מכאיבה לו כי אני נהנית מזה וגם הוא נהנה מזה וההנאה של שנינו מתקיימת״.
המטפלת המשיכה לחקור: ״זאת לא ידיעה שיש לך? זה לא תפקיד של נשלט? אני רוצה את זה, אני שמח מזה, כזה אני מבקש, אבל הבעות הפנים שלי מותאמות לחוויה הגופנית. אם מכאיבים לי כרגע אז יש לי הבעות של סבל גופני אבל זה לא אומר שאני לא רוצה את זה. זה לא ברור לך?״.
״כן, כי כשאני רואה אותו עצוב אז אני תוהה אם הוא באמת מאושר כרגע ממה שקורה או שהוא עצוב״.
״את לוקחת את זה לחיים הרגילים. דן מאוכזב ממני עכשיו, עשיתי משהו שלא טוב לו. אתה מזהה את זה שזה מפעיל אותה אפילו במרחב הבדסמי?״
״הבנתי שיש שם משהו כזה, אבל לשיטתי לא היה שומדבר בהתנהגות שלי שהיה אמור לעורר את זה. גם לא בחוויה שלי, רציתי לרדת לה ולהגמיר אותה, ערב קודם היא לא בדיוק גמרה, אנחנו עדיין מחפשות את האורגזמה שלה, לא הייתי רוצה שהיא לא תשתמש בי כי זה לא יהיה הדדי, הכל היה על דעתי וברצוני. יכול להיות שבגלל שבאתי לתת ולא ציפיתי לקבל שומדבר לעצמי מבחינת עונג ישיר, אז הייתי קצת פחות מחורמן אבל לא תפקדתי בצורה טכנית או חשבתי על דברים אחרים תוך כדי, לא הייתי מבודד רגשית. קשה לדעת מי מגיב למי כי אנחנו משתקפות זו בזו, יכול להיות שבאיזשהו שלב הרגשתי את הרפיון הזה ממנה והיה חסר לי את הדמות שלה שם… אבל גם, לא באיזו צורה קיצונית וגם התגברנו על זה, דיברנו על זה ואחר כך היא גמרה והכל היה בסדר״.
״אני חושבת שאתה מצליח להפריד בין מרחב מיני למרחב כללי, ואצל תהום זה מבלבל. דן אומר שבחיי היומיום הוא רוצה שותפות מלאה, לחלוק באחריות בהדדיות ובסימטריה פחות או יותר. על מנת להתמלא באנרגיה מינית אני רוצה לידי דמות שוות ערך. זה מחרמן אותי ועושה לי טוב ומשחרר אותי להיות אני, פחות דרוך ומוחזק אם אני יודע שבת הזוג שלי לא מפחדת ממני, לא רק looking up to me ומחכה למוצא פי, היא לא הופכת להיות חסרת ערך מולי.
את יכולה להחזיק בחיי היומיום כזה משהו? כי לדעתי יש כאן משהו שהוא עבודה שלך עם עצמך. המון פעמים חווית את עצמך... הגיוני גם כשאת היית בת 20 והוא היה בן… שכחתי כמה, 36? (׳שלושים!! הלו!! יש בינינו תשע שנים וחצי וההפרש לא משתנה עם הזמן׳ נזפתי בבדיחות דעת לקול צחוקן המתגלגל של תהום והמטפלת)… אבל לא זה מה שמחרמן אותך, זה לא כאילו מצאת אבא״.
״ממש לא. אני חושבת שמחרמן אותי שאני יודעת שבמקום מסויים אני קצת קטנה יותר ממנו ובכל זאת מכפכפת אותו ומורידה אותו. וזה מישהו שאני מאוד מעריכה״.
הוספתי: ״נראה לי שזה בכלל לא כיף להשפיל מישהו שלא מעריכים. אם הוא במילא נחות אז מה הכיף בלהשפיל אותו? כל העניין זה לקחת מישהו גבוה ושאת זו שמורידה אותו״.
המטפלת אמרה שהמשפט הזה משקף יחס בריא לבדסם, וסיפרה שעבדה בכלא וראתה שם אנשים שמפעילים כוח על ילד או על מישהי שתלוייה וחסרת אונים, וההנאה שם היא לא מהתחום הבריא.
״אני מקשיבה לך ולדעתי מה שקרה לכם אתמול, מתערבבת לך אינטימיות. אני מתנצלת שאני קצת מסבכת לך את המיניות. (תהום צחקה ועקצה ״כבר סיבכת״). דן תמיד היה דמות האהבה שלך אבל היית מפעילה המון מנגנונים לניתוק האינטימיות. כל הגברים, מערכות יחסים קצרות ולא משמעותיות בכלל, הם היו פרשים שהזזת על לוח השחמט, לא היית זקוקה להם באמת אבל הם התערבבו לך במקום של יצירת המרחב האחד והיחיד הזה. עכשיו מה שקורה לך זה שבינתיים את עוד לא יודעת לעשות שם סדר, כי האינטימיות התערבבה לך עם מין״.
״עכשיו כשאת אומרת את זה אני מאוד מבינה, כי זה באמת היה משהו מאוד אינטימי באותו רגע, ואני הרגשתי משהו מסויים ודן הרגיש משהו אחר ולא הבנתי מה קורה כאן כל כך״.
״יכול להיות שהרגשת חמלה פתאום לבנאדם שאת מאוד מאוד אוהבת שהוא לא שותף איתך עכשיו לאורגזמה הזו, לכיף הזה. הוא כרגע בתפקיד שהרצונות שלו לא נחשבים. כשאנחנו עם מישהו שאיכפת לנו ממנו אנחנו רוצים שגם לו יהיה טוב. וזה לוקח זמן להבין ש*זה* טוב לדן״.
״נכון זה גם בדיוק מה שהוא אמר אתמול. ואני אמרתי שתמיד יש קונפליקט מסויים, כי האדם שאני מאוד אוהבת, אני מצד אחד אוהבת לגרום לו סבל״.
״אני לא יודעת אם את אוהבת לגרום לו סבל, זה מה שאני באה להגיד. עד עכשיו גרמת סבל בלי אינטימיות. אני לא יודעת להגיד, אני פשוט שמה לב שמתערבב לך. המרחב המיני והמרחב האינטימי לא היו ביחד. אני עירבבתי לך אותם (המטפלת חבטה את כפות ידיה זו בזו). בגלל שסגרתי את כל הקצוות, ובגלל שאנחנו כל כך הרבה זמן נמצאים באיזה מערבולת של רגשות, מרחב אינטימי ומרחב מיני התערבבו לך.
אצל דן זה יותר מופרד. המרחב האינטימי של דן עבר איזשהו תהליך. דן היה בכל מיני טיפולים בחיים שלו, ויש שם איזו דיפרנציאציה שקרתה. דן עבד על הבדסם שלו, על השורשים וההבנה של הבדסם שלו. אני לא חושבת שאת עבדת על זה מתישהו״.
״בשבילי גם אין סתירה, אם תהום נועלת אותי אז בעצם יש עלי כל הזמן משהו שמזכיר לי שתהום רוצה אותי, שהיא רוצה לשלוט בי, שהיא רוצה להשתמש בי ושהקשר בינינו יהיה טוב יותר, ושהיא רוצה שאני לא אוכל לאונן ולפרוק את החרמנות שלי בנפרד ממנה…״
המטפלת קטעה אותי: ״אבל מה זה אומר? מה המשמעות הנפשית של זה?״
״שהיא אוהבת אותי ומעוניינת ביחסים טובים איתי״.
״את שומעת את הקישור? זה קישור בדסמי בלבד. זה פשוט בנפש של דן, אני מבינה את זה, אני לא יודעת אם זה אצלך ככה. אני מתחילה קצת לתהות לגבי השורשים של הבדסם שלך. בנפש של דן יש בדסם מאוד, אממ, קלאסי, לא יודעת איך להגיד. רק מי שאוהבת אותי רוצה להשפיל אותי. זה שהיא קשובה לצרכים שלי זה אומר שהיא לא תתן לי לגמור. זה שהיא רוצה שיהיה לי טוב אז היא תכאיב לי. זה הרי קישורים לא רגילים. זה קישורים של עולם נפשי בדסמי. אני מתחילה לחשוב שאצלך זה משהו אחר קצת, זה לא אותם קישורים בדסמים כמו אצל דן. כי את אומרת ׳טוב לי, אני רוצה שגם לו יהיה טוב׳. את כאילו לא קושרת בין זה שטוב לו כשטוב רק לך ואת משתמשת בו״.
״אני מבינה את זה, אני לא חושבת שזה לגמרי כאילו… זה מתחיל לאט לאט להשריש אצלי העניין הזה. שאני מסתכלת על עצמי ורואה שטוב לי באמת ואני יודעת שקורה משהו סביבנו, נגיד שנעלתי אותו, וזה עושה לו טוב״.
״למה את נועלת אותו?״
״כי זה מגניב, זה מחרמן, זה משהו שנותן לי לשלוט בו גם כשאני לא לידו, והוא חרמן בוער ומת לעשות משהו איתי ואני עוצרת אותו ולא נותנת לו, מרסנת אותו״.
״ואתמול זה לא נראה לך ככה?״
״לא, כי הוא היה קצת עצוב״.
״הוא לא היה מחורמן מספיק לטעמך?״
״כן, יכול להיות… כשאני חושבת על זה שתמיד אני מרגישה שהם מחורמנים עלי מאוד אז זה נותן לי את הביטחון״.
״הויברטורים האנושיים שלך אז היו מחורמנים עליך מאוד, אבל הם לא חיו איתך, הם לא היו אינטימיים איתך, אין להם את כל מה שיש לדן איתך. לדן יש עולם שלם סביבך. יש לו את הבאסה סביבך, את האכזבות, את השמחה, התשוקה האינטימית שלנו היא לפעמים לא כזו תשוקתית כמו תשוקה של מישהו חיצוני״.
שיקפתי: ״זה מעניין מה שהיא אמרה עכשיו, כי קודם דיברנו על זה שכאילו היתה לה אמפתיה והיא רצתה לחלוק איתי את ההנאה שלה והיה לה עצוב שאני עצוב, אבל עכשיו מתברר שפשוט לא הייתי ויברטור מספיק רוטט… זה פחות אלטרואיסטי כבר״.
תהום המשיכה: ״אני זוכרת ששאלתי אותו, כי כן רציתי לעשות לו איזו מחווה נעימה ולא ידעתי מה לעשות לו בסיטואציה הזו״.
״רצית לעשות לו מחווה נעימה כי מה?״
״כי אני אוהבת אותו ובא לי לתת לו משהו״.
המטפלת נשמעה קצת כעוסה: ״אבל זה לא התפקיד הבדסמי שלך באותו רגע! זה כן לתת לו משהו אבל המשהו הזה הוא לא לתת לו לגמור. אז למה זה הפריע לך?? אנחנו צריכים אותך שניה, דקה, מתפקסת פנימה לעצמך ומבינה שאת מובילה את הסיטואציה הזו, אלא אם כן תגידי לנו שאת לא רוצה להוביל״.
״אני מאוד רוצה להוביל״.
״וגם לסמוך עליי שאם משהו יהיה לא בסדר אני אגיד״.
״בזמן.״ תהום סנטה, וסיפרה על המקרה שהיה כשהטריינר החדש הגיע והיא הכריזה שהיא רוצה לנעול אותי לחודש. בשבוע הראשון היה באמת מקרב ומחרמן, בשבוע השני היא די התעייפה מזה וזה היה סתם, ובסופ״ש ההוא היא הורידה את הטריינר בשביל לנקות ומשם זה פשוט התמסמס בלי קלוז׳ר.
המטפלת הטיפה: ״את צריכה לקחת אחריות על מה את מסוגלת להוביל. כשאנחנו בדמות אחראית… את לא יכולה סתם להגיד את הדברים האלה בלי להבין שזה עליך!״.
לקחתי גם אני אחריות ואמרתי שהיום לא הייתי משתבלל בלי לדבר על זה: ״בפגישה הראשונה שלנו אמרת שכדי שהיא תפסיק לשחזר אתה תצטרך גם להפסיק לשחזר… אז כן, אני לא אשתבלל בלי לדבר על הדברים, וגם אתמול עשינו את זה. אנחנו כבר לא במקום שהיינו לפני 9 חודשים״.
״במרחב המיני ביניכם היו כשלונות מבחינתך בתפקיד השולט שלך?״
״כן, שדברים התמסמסו, או שדן היה במצוקות רגשיות בסשנים, ואני לא רוצה שזה יהיה יותר. אנחנו עושים את הטיפול כדי לתקן דברים כאלו, כדי שהם לא יחזרו על עצמם. אני מאוד אוהבת לשחק באש הזו אבל אני לא רוצה לשרוף את הבית״.
״המרחב הבדסמי שלך, אני לא יודעת אם הוא מדוייק לך. לא עבדת עליו. הוא לא שלך, לא בבעלותך. זה כל מיני דברים שדן הביא, כל מיני דברים שריגשו אותך פעם. אני לא יודעת כמה ניסית למצוא מה אני אוהבת, מה אני צריכה, מה מדוייק לי. את עכשיו פועלת במבנה מיני שונה. במבנה מיני אינטימי. החוזה השתנה, ולכן גם האורגזמות שלך כרגע קצת מחפשות את עצמן.
אני רוצה לתת לך משימה, דן אתה לא קשור למשימה הזו וגם אל תשאל עליה. לא להיות המורה וההורה. אני צריכה אותך בונה את הפנטזיה שלך. הכל מקובל, אין משהו שאני אומרת שאסור בפנטזיה. אני צריכה שתהיה לך רשות פנימית לשחק עם המרחב הזה לאן שיבוא לך. אני מציעה שתעשי את זה בינך לבינך ולא במפגש עם דן, כי דן הוא מאוד עוצמתי, אי אפשר להתעלם ממנו, הוא מתערבב לך בפנים. תלכי לכל כיוון שיבוא לך״.
