בלילה חלמתי שאני על ספינה וכשהתעוררתי ניסיתי להיזכר מתי חזרתי. ממש מוזר שלפני שבוע עדיין הייתי על הספינה הארורה ההיא. יש לי רק זכרונות קשים, מכוערים וחרדים משם. אבד לי לגמרי החשק לצלול ולטייל, ולא יודע אם ומתי יחזור.
אתמול הקדשתי תשע שעות והצלחתי להדביק את הפער בשיעורי הגיטרה שהמשיכו להגיע גם במהלך ה״חופשה״. חזרתי גם למדיטציה, אימוני פיתוח השמיעה ותרגילי המוח (ירדתי כמעט 30 נקודות בעקבות החולי והנסיעה בה שיחקתי מאפליקציית המובייל שאיני רגיל אליה. הירידה מהאלפיון ה99.6 ל99.5 כאבה במיוחד).
בבוקר הייתי אצל רופא המשפחה והוא צייד אותי בעוד תרופות ובמכתב שהפנייה שלי למיון היתה מוצדקת בעיניו והוא מבקש מהקופה להתחשב בהשתתפות. הוא אמר שלדעתו זה הריאות ולא הלב, ושזה לא שמעכשיו אני נחשב אסטמתי. אני נושם יותר טוב בזכות המשאפים ומקווה להיות בריא לגמרי בקרוב. הבוקר הלכתי לג׳ים, עשיתי אימון אליפטי בקצב והעוצמה הרגילים וכשחזרתי עליתי במדרגות.
לאורך היום גם דיברתי עם לקוחות שצובאים על גרוני עוד מלפני שחזרתי. בין לבין החלפתי הודעות עם תהום וממש ציפיתי לבואה בערב. כשהגיעה עצרתי מעיסוקיי, ליטפתי וחיבקתי אותה, והיא אמרה שאחרי שאסיים את אימון הגיטרה היא רוצה שארד לה.
זרמתי למרות שבטיפול דיברנו על זה כבר כמה וכמה פעמים, שזו כבר לא גישה טובה להתחיל סקס בינינו. ירדתי לה, היא הורתה לי להרכיב את הגאג זין ולזיין אותה בעזרתו, הורתה להביא לה את הסטיספייר, החליפה אותו בשרביט ולבסוף גמרה. הורדתי את הגאג ובאתי מעליה אך היא סגרה את רגלייה ואמרה שהיא מעדיפה שרק אאונן לה על הרגל, ובעודי משתפשף בחוסר התלהבות אמרה שהגיע הזמן שאראה אותה מזדיינת עם אחרים וכל הבלה בלה בלה הזה.
גמרתי אחרי שתי דקות ללא עונג, ולקח לה עוד חצי שעה להבחין שמצבי הרגשי לא אדיר כי היא דווקא היתה סבבה. השעה כבר היתה מאוחרת, והיא אמרה להגנתה: ״קודם כל, עוד לא סיימתי איתך״. השבתי שהיא לא אמרה את זה קודם, שאני דווקא כן סיימתי איתה, שאנחנו ביום א׳ והדיבור עם המטפלת היה שבאמצע השבוע נעשה מפגשים מיניים קצרים. זה גם לא חכם מבחינתה, אם זה הסקס שהיא מציעה לי אז כבר עדיף לי לעשות ביד. הלכתי לישון בהרגשה רעה וקמתי עם אותה ההרגשה.
מחר היא נוסעת לשלושה ימים לנופש חברה ואני באופן אישי דווקא די שמח על זה.
