מתחת לפרווה

אני לא יודע לכתוב על מוזיקה. 

עוצמות החיבור והרגשות שמתעוררים בעקבותיו הם הרבה מעבר לכישורים המילוליים המוגבלים שלי.

בכל זאת אני רוצה להמליץ על חמשת האלבומים שהכי הפעימו אותי ב2022 לטובת הא.נשים שאוהבות אותי. 

הלינקים הם ליוטיוב ולבנדקמפ ולא לספוטיפיי כי אני לא משתמש בספוטיפיי ושומע רק אלבומים שאני רוכש. כל הקונספט של אפליקציית מעקב רגשי ופלייליסטים שמציעים לי קישוא אחרי שאכלתי מלפפון לא נראה לי בכלל.

1. black midi - Hellfire

https://youtube.com/playlist?list=OLAK5uy_kUzro9EulGZUsIl-Bvn8hnQmPZU0jpSHw

הגעתי לקברט הזועם, הסרקסטי, המבריק, הסדיסטי, העמוק והמטלטל הזה בעקבות המלצה של אנתוני פנטנו שנתן לאלבום הזה strong 9 נדיר. אני לא מתחבר לכל ההמלצות שלו, אבל הצלילים הראשונים של האלבום הזה העלו על פניי חיוך אכזרי ומזדהה עמוקות. כל שיר הוא הצגת תיאטרון פרינג׳, ויש לי רגשות כמוסים שרק האלבום הזה מצליח לגעת בהם. נדהמתי לגלות איזה ילדים בריטים טובים הם נראים בתמונות. 

2. Kendrick Lamar - Mr. Morale & the Big Steppers

קנדריק הוא המון דברים להמון אנשים. באלבום הזה הוא נברא מחדש כעצמו. לא משיח, לא מושיע, לא בהכרח צודק או מוסרי. פגום, מכוער, כמה, חשוך, מתנצל. כמה אומץ כוכב במעמדו היה צריך בשביל להוציא יצירה כל כך חשופה, מקורית ופגיעה. הסאונד פורץ דרך מאי פעם, ההפקה לונה פארק של רגשות מפחידים ומודחקים, ואני לגמרי סולח לך שלא הצלת את העולם כי היית עסוק בלהציל את עצמך. ובזכותך קראתי את ״The Power of Now״. 

3. הילה רוח - בת ים

https://hilaruach.bandcamp.com/album/bat-yam

התאהבתי בהילה רוח כשחיממה את פורטיס בברבי בסיבוב של ״מדור פיות״. האלבום הקודם שלה היה אדיר, ופחדתי שהנוכחי יאכזב. היא אמנם פנתה קצת מרוק הגיטרות לכיוון האינדי האלקטרוני, אבל ההבעה שלה נותרה אותנטית ומבריקה, מקורית ומשוכללת, ונדמה שהצלילים הנקיים והצלולים (יחסית) מצליחים לחדור עמוק יותר ולשאת את המסרים שלה עם פחות מאמץ. היא גאונה של טקסט ופרייזינג ואני לא יכול שלא להיות מאוהב בה עד שבא לי להרוג אותה מרוב שהיא מעצבנת. 

4. Devin Townsend - Lightwork

את דווין הכרתי בטעות דרך איזה וידאו שיווקי של חברת הפלאגינס המקצועיים הישראלית Waves. (תוכנות עזר להפקה מוזקלית). הוא במהרה נהיה אחד האמנים הכי אהובים ומוערכים עליי. הוא מתמודד נפש קנדי עם הומור נדיר, זמר רוק/מטאל/אופרה עם יכולות יוצאות דופן, ומפיק מתוחכם ומרושע. באלבום הזה הוא נעזר לראשונה (אם אני לא טועה) במפיק חיצוני, מה שהניב תוצאה ׳פופית׳ יותר וחריגה פחות, אבל הנשמה השסועה והרוח האדירה שלו סוחפת אותי בכל האזנה חוזרת ונשנית לאלבום הזה. 

5. Natalia Lafourcade - De todas las flores

עוד המלצה של פנטנו, ולקח לי בערך שיר וחצי להחליט שאני רוכש את האלבום הזה. היא זמרת יוצרת מקסיקנית ותיקה, ולמרות שאני לא מבין את המילים אני לגמרי מבין את נסיון החיים, הכמיהה והאכזבה, הרומנטיקה והנחמה, והאהבה שנשקפת בכל תו שמושר ומנוגן מהאנסבל החי והנושם שמוקלט בצורה טבעית, חמימה ומחברת.