בטוח כבר הגו את זה לפניי, אבל אם את מחכה לאוטובוס בתחנה שעוצרים בה קווים נוספים, את תראי את כל הקווים האחרים עוברים לפחות פעמיים לפני שיגיע האוטובוס שלך, ומספר הפעמים יעלה ביחס הפוך לכמות הסבלנות שיש לך.
צילום החזה יצא תקין.
ביום ה׳ לקוח ותיק שהיה אמור להגיע התקשר להגיד שהוא בדרך (כלומר שיאחר ב20 דק׳), שמע איך אני נשמע, ערך לי אבחנה רפואית טלפונית, החליט שאני מידבק וביטל. הוא התקשר הבוקר וגם כתב לי במסנג׳ר אבל אני לא מתכוון לענות לו, וגם לא ללקוח השני שפגע בי בשבוע שעבר והתקשר וכתב. הייתי גן עדן לאנשים אגוצנטרים ונצלנים, איני יכול עוד, ואם אאבד לקוחות בגלל זה so be it.
לכוריאוגרפית הבכירה ששלחה לי מייל ב11:05 שנגמר במילים: ״אם לא ברור, אשמח שנדבר, מתי מתאים?״ ואז ב15:02 עוד מייל: ״אהוב, מתי נוכל לדבר היום??״ התקשרתי מייד אחרי המייל השני. היא נבהלה מהטון המאוד שקט שלי ואמרה: ״וואיי אתה גמור!״. בשבוע שעבר גייסתי את עצמי בשביל לעמוד בלחצים שלה, ונראה שזה רק הזמין עוד לחצים. העירייה שלה עוד לא שילמה לי על עבודות שביצעתה עבורה במאי אשתקד.
עשיתי שני מבדקי דיכאון וחרדה אונליין ויצא לי 21 מתוך 21 בדיכאון ו17 מתוך 21 בחרדה, וזה רק כי עניתי שכמעט כל יום אני מוטרד מהרגשה ירודה, מדוכדכת וחסרת תקווה, שכמעט כל יום אין לי עניין והנאה בדברים, שכמעט כל יום יש לי קשיים להירדם ולישון, שכמעט כל יום יש לי אנרגיה נמוכה, שביותר מחצי מהימים יש לי חוסר תיאבון או אכילת יתר, שכמעט כל יום יש לי תחושות של כשלון ואכזבה מעצמי, שכמעט כל יום יש לי בעיה להתרכז, שכמעט כל יום אני מדבר בצורה איטית ושקטה מהרגיל שגורמת לאנשים להבחין, שהיה לי לאחרונה התקף חרדה, שכמעט כל יום אני עצבני, חרד, ועל הקצה, שכמעט כל יום אני לא מצליח להפסיק לדאוג מדברים שונים, שכמעט כל יום אני לא מצליח להירגע, שאני מוטרד מהבריאות שלי, המשקל והמראה, היעדר תשוקה ועונג בסקס, קשיים עם הפרטנרית שלי, סטרס בטיפול בבני משפחה, סטרס בעבודה ומחוץ לבית, שאין לי אף אחד לפנות אליו וממשהו רע שקרה לאחרונה, ושכל הדברים האלה מקשים עליי במידה רבה בביצוע העבודה שלי ולהסתדר עם אנשים אחרים.
עדיין הופתעתי מהתוצאות כי, you see, רוב הדברים האלה כבר הפכו שגרתיים ונורמלים לגמרי עבורי.
