הצלחתי לישון עד לא מזמן, עם רק התעוררות מבוהלת אחת באמצע. (אני מתעורר מבוהל כמעט תמיד בחודשים האחרונים, ורץ לכלוב לראות מה נשתנה...)
דווקא לא לקח לי זמן להיזכר בפרטי מאורעות אתמול. לא הייתי שיכור.
נזכר בריקוד הצמוד החושני והאינטימי עם הבלונדינית הונילית המהממת, אחרי שהיא הצליפה בי. נזכר ונמס. נענו בתיאום מושלם, ללא מילים. ובאיך שהיא התלהבה שהשתמשתי במילה "ניכר" ואמרה לחברתה "מי משתמש במילה ניכר בימינו?". הלוואי שהיא תלך בעקבות סימני הדרך האינטרנטיים שנתתי לה ותיצור קשר. אני רוצה להכיר אותה.
המלכודת שהשארתי לגרשון העכבר נשארה פתוחה, והגבינה הצהובה הטעימה בפנים לא ננגסה, אבל השבבים ליד דלת המרפסת מוכיחים שהוא היה פה בלילה.
היום אני מכין קציצות, ובעזרתה של אלוהים עובד על השיר 'אז הלכתי לשם', לאלבום ההולך ונשלם.
||||/ ||||/ ||||/ ||||/ ||
לפני 16 שנים. 10 במאי 2008 בשעה 10:32
