לפני 18 שנים. יום שישי, 16 במאי 2008 בשעה 1:55
התעוררתי לא מזמן אחרי שמונה וחצי שעות שינה רצופות. ר-צ-ו-פ-ו-ת!!! איזה אושר.
זה כי בלילה הקודם ביליתי אצל ידידה טובה מחוץ לעיר שאירחה אותי למופת ונשארתי לישון, אבל רק ל3 שעות כי הייתי חייב לחזור, לעשות כמה סידורים ולנסוע ליורש העצר בחדרה. חזרתי על גחוני, זחלתי למיטה, וכשהתעוררתי שמחתי לגלות שעברו 8 שעות שינה שלמות ומתוקות. זמן איכות...
||||/ ||||/ ||||/ ||||/ ||||/ |||
טבלת התקווה מתארכת והולכת, והאור בקצה המנהרה עוד לא נראה באופק. וזה בסדר, אפילו ממלא אותי בגאווה. הזין שלי ישלף מהמאצ'טונים טנגה החדשים המקוריים והמפנקים שקניתי לעצמי כשזה ירגיש שלם, נכון, ומשמח. השפתיים שלי ינשקו לשפתיים אחרות כשהלב יהיה מוכן. בינתיים הליכה ברחובות הערים היא כמו עינוי סיני עבורי. כל הרבה יופי נשי... כמו לטייל בקניון עם ארנק ריק.
אז הארנק הרגשי-מיני שלי אולי ריק עכשיו, אבל אני יודע שהעבודה העצמית שאני עושה בתקופה זו תניב 'משכורת' בסופו של דבר. וכשהמחשבות האינסופיות חוזרות, והצורך זועק, אני מזכיר לעצמי להעביר את המחשבות מהחוץ פנימה ולשאול מה *אני* יכול לעשות כדי להושיע את עצמי.