מה שכן, כל העצבים והתסכול הוציאו ממני צבעים נהדרים כששרתי.
בערב נרגעתי קצת בזכותה של הסופיסטיפרחה המקסימה שבאה לבקר. שתינו שרדונה, התעקשתי להיות אמיתי ולבטא את העצבים שלי, הצלחתי לפרוק ממנה את ההרגל הפסול והפחדני לשנות נושא כל פעם שהשיחה נהיית אישית כנה ומעניינת, היא ניצחה אותי בטאקי שלוש פעמים ברציפות, שלחתי אותה לכתוב משו חמוד על הלוח המחיק (היא כתבה "משהו חמוד" וציירה כוכבים סמיילים ולבבות) ואז לשבת לרגלי, ואת הערב סיימנו חבוקים ונושמים במיטה עם מזמוזים מרפרפים ונשיקות רכות, כשהיא שואלת בקול קטן מקסים וקצת אבוד : "איך הולכים מפה הביתה...?" .
מסתבר שסאבית זה יכול להיות נחמד דווקא...לפחות עד שהיא מתקרבנת.
(ברצינות, זה קונספט חדש ומרענן עבורי. היא אפילו הציעה לעשות כלים... עניתי שהיא עוד לא הוכיחה שהיא ראויה לנקות לי (; )
((אבל בעצם אני לא אמור להיות מופתע. לאחרונה הפנמתי סוף סוף ורשמתי לעצמי שאם בחורה נמשכת אלי ומגלה בי עניין - זה סימן שהיא מזוכיסטית...(: ))
ישנתי טוב בלילה, אחרי שיחת פון לילית עם הפיינליסטית שעדיין משחקת אותה הארד טו גט, ומעודד מהעובדה שלפחות חלק ממאמצי היח"צ שלי נשאו פרי וערוץ 24 פרסם את ההופעה בלוח ההופעות באתר שלו. אילו יכולתי לשכפל את עצמי גנטית בכמה עותקים, וכל שיבוט היה מתעסק פול טיים בנושא אחד, היינו יכולים להיות כוח מחץ רציני.
לפני 16 שנים. 4 ביוני 2008 בשעה 8:08
