בשבוע שעבר תהום הגיעה למטפלת לבד ויומיים לאחר מכן נפגשה עם אמא שלה לשיחה אמיצה ונדירה בעומקה ובפתיחותה. היא סיפרה למטפלת על הנקודות הרבות בהן הן נגעו לראשונה, ואני השלמתי והזכרתי פרטים שהיא שכחה לציין. (כשחזרה נרגשת ודומעת מהפגישה עם אמא שלה חיבקתי אותה ממושכות והאזנתי בקשב רב לכל מה שתיארה).
בחצי השני של הפגישה המטפלת הופתעה לשמוע שכשאני מדבר על ההורים שלי אני מכנה אותם בשמותיהם הפרטיים (כשאני פונה אליהם ישירות אני כן משתמש באבא ואמא).
מטפלת בעוקצנות סמויה: ״זה מדהים איך יצרת לך יכולת לחיות עם זה בנחת, לפתור את הפצע הינקותי שלך, במקום בכעס וזעם וכל מיני טראומות, לעשות את זה על ידי…״
אני: ״יש לי די והותר כעס, זעם וטראומות. אין לי שום מחסור בזה… יש במלאי ויש לי גם עוד במחסן להביא אם את רוצה. אני לא יכול להיות במקום תלוי או מצפה מהם. ברוב הפעמים אני צריך להיות בסוג של תפקיד״.
מטפלת: ״אני לא יכול להיות תלוי או מצפה מהם. זה חתיכת משפט. (פונה לתהום) את מבינה מה הוא עושה? דן מתישהו למד משהו על להיות תלוי ומצפה. הלמידה הזו לא עוזרת לו ביחסים אינטימיים״.
ברבע האחרון המטפלת שינתה נושא ושאלה את תהום: ״את המון פעמים תיארת כמויות של סאדיזם שיש בתוכך. פחדת ממנו, אולי את עדיין פוחדת ממנו. את לא בקשר טוב עם זה, אין לך בעלות על זה. זה יוצא בהיותך שולטת במצבים מסויימים אבל עדיין…״
תהום: ״זה רק נגיעות קטנטנות ממנו. בתחילת הקשר שלי עם דן אני זוכרת שהוא היה הרבה יותר מסומן מנשיכות וסימנים. היה לי המון, וזה עדיין המון קיים בי, הרעב והיצר הזה״.
מטפלת: ״היית נושכת אותו? רצית לאכול אותו או להכאיב לו?״
תהום: ״להכאיב״.
מטפלת: ״ואיפה זה? מה קרה לזה? מה עשית עם זה?״
תהום: ״סגרתי את זה. אם זה יוצא אז אני לגמרי רעה לדן, ואני לא רוצה להיות לגמרי רעה לדן״.
מטפלת: ״אם את תתחברי לזה ותהי אותנטית לזה וזה יהיה חיבור אמיתי שלך לנשיכות האלה אז את ממש רוצה לפגוע בו ולהיות רעה אליו?״
תהום: ״כן״.
מטפלת: ״וזה לא מתאים לך למה?״
תהום: ״אני לא יודעת מה הסוף של זה, עד לאן אני יכולה לקחת את זה. אני רוצה שהוא יחיה. (צוחקת)״.
אני: ״אני רוצה להיות זהיר בניסוח כדי שזה ישקף את מה שאני באמת חושב. אני חושב שהיא באמת בקונפליקט עם זה ושיש צד משמעותי שם, ש… עכשיו אני אגיד את הדבר הבוטה, שבמובן מסויים הפטיש האמיתי שלה זה לפגוע בי. ואם זה לא יהיה בסקס זה יהיה בדרך אחרת, אבל בסוף, התשוקה, הדחף האמיתי שלה זה להפיל ולרסק אותי״.
מטפלת: ״וזה מה שגורם לה לאושר ולעונג? ככה היא מקבלת הנאה אמיתית?״
אני: ״אני לא יודע אם זה גורם לה לאושר ולעונג כי היא באמת בקונפליקט עם זה, במודע היא לא רוצה לעשות את זה. אני לא יודע מה המילה המדוייקת. לשם זה דוחף אותה״.
מטפלת: ״זו הנכפות שלה. יש לה נכפות פנימית להגיע לשם, לשם היא נדחפת להגיע. (פונה לתהום) איך זה נשמע לך?״
תהום: ״די הגיוני. זה לא נשמע לי כל כך מוזר. זה גם מתחבר לי למקום שאני יודעת שאני מכאיבה אבל אז אני רוצה להכאיב עוד. אני יודעת שכרגע הסיטואציה היא כואבת ומלאה לכשעצמה ולא צריך להגביר את הכאב שלה, אבל אני לא רואה את היכולת לעצור את זה עד רף כאב מסויים. יש לי מחשבה בפנים שהייתי רוצה להכאיב עוד, לאתגר את זה, להבין עד כמה אני יכולה למוטט. זה מפחיד, כי אני יודעת כמה זה מצד אחד משהו טהור כזה בפנים, מזוקק… זה מפחיד כי אני יכולה להגיע לסיטואציות שאין לי שליטה על זה. זה גם לא מה שאני רוצה. זה צורך שקיים וכל הזמן מהדהד שהוא רוצה איכשהו לצאת, ומצד שני אם אתן לו פתח קטן זה יכול להשתלט לי יותר מדי. אני משחררת את זה ממש טיפטיפה... וזה גם לא מה שדן היה רוצה שאהיה עצורה ומסוגרת״.
מטפלת: ״דן כשאתה שומע את זה מה התחושה? לשמוע את תהום אומרת את זה, זה נעים או לא נעים?״
אני בצחקוק מוזר: ״זה לא נעים ולא לא נעים. זה מוכר ונשמע לי נכון״.
מטפלת: ״מה היית רוצה נגיד שתהום תעשה עם הדבר הזה?״
אני: ״לא יודע. המקום שאני נמצא בו עכשיו… אמרת שאני הורה טוב לעצמי. אז ההורה אמר לי ׳כל פעם שאתה משחק עם הילדה הזאת אתה כמה ימים מחוייך וסבבה ואז חוזר מהגן מרוסק ובוכה׳. אז אבא אמר לי לא לשחק עם הילדה הזאת יותר״.
מטפלת: ״בדרך כלל מה שעושה הורה טוב זה לא מנתק את הילד מהילדה שמעניינת אותו, אלא מנסה איתו ביחד למצוא את הדרך איך משחקים עם הילדה הזאת״.
אני: ״כן אז הנה אנחנו פה מנסות. אתמול נסענו לטייל בנחל חרמון, בסופ״ש מצאתי סרט שהיא רצתה לראות וצפינו בו. אני נקי כבר חמישה שבועות אבל בסופ״ש הטריגרים חזקים מאוד ואין יום שאני לא נלחם בזה. כל יום הוא יום טוב לשתות ולקחת כדורים״.
מטפלת: ״אני לא יודעת אם לתהום יש מושג באיזו דרך היא יכולה לתת לך. אם תשאל נגיד אותי, אני גם עדיין מחפשת את הדרך ולא ברור לי עדיין איך היא יכולה להעניק לך. אני יודעת באיזו דרך היא יכולה להפיל אותך. זה נורא ברור לי איך מפילים אותך, לא ברור לי איך מעניקים לך. זאת נקודה שאני רוצה לבדוק איתך בשבוע הבא. אני לא יודעת אם אנשים יודעים איך לתת לך. לכולם ברור איך אפשר לקבל ממך. לכולם״.
