לפני 16 שנים. 17 ביולי 2008 בשעה 13:37
בוב דילן. מאיר אריאל. מחתרת הקטיפה. מוזיקה עם סמכות מוסרית.
יין אדום פשוט יחסית. ירדן הר חרמון. בלנד של חמישה זנים, כמו בן של אלף זונות צמרת.
שש כוסות חדשות, מובחרות ומיוחדות. מינוס אחת שאני צריך להביא לאחיות הזמרות האתיופיות מהבניין ממול על ההיא ששברתי בחמישי בלילה כשחזרתי שיכור ממסיבה ונכנסתי להגיד שלום.
"היום אני בעד עצמי".
כשאגמור את הבקבוק אצא לשופינג לבגדים להופעה. משו קליל, אולי קצת מתנפנף, שיהיה יפה בבריזה.
אולי גם אקפוץ שוב לכלי זמר לקנות משו כדי לתזכר את הקופאית הצעירה ותכולת העיניים. נראה עד כמה צפונה אגיע במסע אחר האאוטפיט המושלם להופעה רגשית ורומנטית על גג העולם בשישי בשעת השקיעה, בקיץ האחרון...
(אף פעם אי אפשר לדעת, אבל זה פאקינג מעורר השראה)