מתחת לפרווה

התעוררתי מאוחר בערב לאחר שינה כואבת, והבחור במראה נראה עצוב ומיואש. אבל אחרי תדלוק, וכשהשעות נהיו קטנות התחלתי להרגיש קצת יותר טוב והחלטתי ללכת למסיבה. לבשתי את מכנסוני הויניל הקצרצרים מעל חוטיני אדום, ואת חולצת הויניל השחורה הצמודה. בדרך, משו כמו 300 מטר, חבורת פרחות צועקות אחרי :"בנאדם מה נסגר איתך?" ואז פוצחות בשירה קצובה מלווה במחיאות כפיים : "הוא אוכל בתחת ! " ... מה שנכון נכון, אני מחייך לעצמי וממשיך ללכת במרץ.

המסיבה נחמדה אך כולם קפואים (כרגיל), ואני מבחין שהקהל מורכב מזוגות וגברים בודדים כמוני, מצב שיש בו פוטנציאל כאב לא מבוטל, במיוחד כשאני ככה, רגשי ואוברדרסד. (או בעצם אנדרדרסד).
אבל די מהר רועי החשפן המצוייד ואדריאן הנסיכה היפהפייה מתחילים לשחק בי כמו בימים הטובים בגנון, וכמעט כל הזמן יש לי עם מי לדבר ומה לעשות, ואפילו שכולן עם בנזוג אני מצליח לגנוב כמה אינטראקציות שובבות.

חוזר הביתה מחוייך יחסית, לקראת ארבע, ותוך שניה מחליף לוק בקיצוניות, למכנסיים קצרים והחולצה הסגולה הישנה שכתוב עליה באותיות צבעוניות "i don't wanna grow up" ויורד לצוד לי מזון. צוחק בקול רם מהתגובות שקיבלתי בפרטי לפוסטים מאתמול. מחבק את הכרית והולך לישון. הלב מאוד רעב, אבל התרגלתי.

בעוד שש שעות ההופעה.
אני מרגיש שהולך להיות מאוד מיוחד ומרגש.
אני טעון בכל כך הרבה רגש, והולך לשטוף בו את כל העיר, מעל הגגות, תחת שמי הערב האדמדמים.

מאחרים אופנתיים, הקדימו הגעתכם. כשהשמש תתחיל לשקוע בים, זה הרגע שנתחיל לנגן. 18:40, להערכתי.

שוקן 22, על הגג.

להתראות שם.