מתחת לפרווה

היה כיף להופיע עם תאורת הופעה צבעונית אמיתית ודינאמית, ובין פרצי עשן.
הגיע פחות קהל משקיווינו, אבל איכותי, סקסי, וחם, ששר איתי חלק מהשירים.
סה"כ זה לא היה הערב הכי גדול ונצחוני שלי אבל גם בטח שלא הכי חלש, התגובות היו טובות, ויאללה, ממשיכים הלאה.
תודה לכל מי שהגיע(ה), נוכחותכם העניקה לנו השראה רבה.

אחרי ההופעה ועוד שעת התרגעות לצלילי הדארק אייטיז של שרית ברוך עלינו צפונה ז. גדול ואני לפליי פארטי הקהילתי שכבר היה בעיצומו במרכז העיר. הייתי טעון רגשית ומוצף וויסקי, והיה לי טוב לפגוש חברים וחברות באווירה שקטה וחמימה.

באמת היה שקט וחמים...(:
לא היה מזגן, וכל פעם שהשיחה התעוררה במקצת נשמעו פרצי "שששששששש!!!!" נוזפניים מכיוון המארחת המקסימה (מפחד המשטרה שכבר הגיעה לפזר את "פינת העישון" שהתגבשה בכניסה לבניין עקב האיסור לעשן בבית) שנשבעה לתפקד על תקן משמרת הצניעות של הפרונת והורתה לי בתקיפות : "ונוס ! תסגור חזרה את החולצה !" . (:

מפה לשם, לאחר שיחת הבהרה עם המילפית, ה'אמא החורגת' של הפיינליסטית, ובעקבותיה הפשרת הקרח עם הפיינליסטית עצמה (על המחשוף שלה...) התגבשה לה החלטה להמשיך את המסיבה בקן הציפורים הממוזג יחסית, עם מוסיקה וללא איסור על עישון וחולצות פתוחות. כמה מכוניות עשו את דרכן דרומה, הבהרתי שאני מארח פסיבי, כוסות יש בארון במטבח ושכל שאר רצונותיהם של האורחים יסופקו על ידי האמפם למטה...(; הייתה אווירה נעימה מאוד, עם קצת נגיעות ופלירטוטים וקשירות, הגנבתי מבטים ונגיעות עם הפיינליסטית, ובסוף גררתי אותה למיטה ואהבתי לשמוע אותה עונה לשאלותיי בצורה שבה לימדתי אותה לענות : "כן דן. "
לקראת שש בבוקר התפזרו כולם, ובשש וחצי גם הדרקון ההלום, והבדידות והריקנות מילאו את החלל.

היו לי רק שלוש שעות לישון, ואז התעוררתי ויצאתי להביא את היורש לסופ"ש.
את אחר הצהריים העברנו במשחק קופסא חדש, טאליסמן, עם דרקונים וכישופים והרפתקאות.
הכנתי ספגטי בולונז לארוחת ערב, וסלט חצילים קר למחר.
אני עייף ומלא בתחושות, וזה בסדר.