מתחת לפרווה

טוב אני מנסה. (הצצתי קצת בסרט שוב, בשביל השראה (:)

היא הגיעה בשישי אחה"צ ישירות מאיזו ברית, לבושה אלגנטי בשחור, ומתה לפיפי, מה שקיצר את החיבוק הראשוני. חששותי מהרגע שאראה אותה התפוגגו. היא היתה יפה משזכרתי, לא נשארתי אדיש, וזה לא הרגיש כאילו יש קרח להמיס. היא התפעלה מהנקיון של הבית (השקעתי!), מזגתי לה מהמרטיני שקניתי במיוחד, דיברנו על הספה ויצאנו למרפסת להנות מהשעות היפות ביותר בשבוע. היא הולכת ומתאהבת במרפסת ובנוף האורבאני שנשקף ממנה, (חרף סלידתה הראשונית מהשכונה) והשקיעה צבעה את הכל בצבעים רכים ומכשפים.

היא ביקשה שאביא את הגיטרה ואשיר לה. שרתי קאברים אהובים והיא הצטרפה בחלק מהם. היא שרה יפה ומאוד מוסיקלית אבל מתביישת. בthe spy של הדלתות, שאת חלקיו השקטים שרתי בלחישה חושנית ממש לתוך האוזן שלה, היא אמרה בהתרגשות שהיא כולה רטובה. הערב הלך וירד, הורוד הפך לסגול ולכחול כהה, השתייה מילאה את תפקידה נאמנה, וחזרנו פנימה לעשות קצת עסקים.

היו לי כמה ימים לתכנן מתודות שליטה אפקטיביות לסופ"ש. ראשית רציתי להעניש אותה על 100 שעות הגעגוע. הצבתי אותה ב*תנוחה* על הספה, החצאית ירדה עוד קודם, הצלפתי בה 100 פעמים חזקות, אחת על כל שעה, והיא ספרה בקול. באמצע כמובן שהיתה ה"התבלבלות" המסורתית בספירה, תמיד כלפי מטה, ומדי פעם חישבתי איזה פרק זמן מייצגות ההצלפות, נזכרתי בקול רם בתחושות שהרגשתי באותו הזמן, וחיזקתי את הצלפותי בהתאמה. התחת שלה האדים והתחמם היטב, והרגשתי שמשו בבטון המזויין התרכך, שההצלפות כואבות לה יותר מבהתחלה, כנראה כי עכשיו היתה להן משמעות.

בהמשך עשיתי לה הכרות עם הסדין הירוק. פרשתי אותו במרכז הסלון, היא זחלה עליו על ארבע, וטפטפתי עליה בנדיבות מן הנרות הריחניים שקניתי (במיוחד!) . נר ורוד עם כוכב כחול במרכזו בריח קיווי, נר אדום בצורת לב בריח פירות יער, ונר אדום בריח לוונדר בכוס זכוכית, מהחומר הפלסטי החצי נוזלי הזה. כיסיתי אותה משני הצדדים, אחר כך קילפתי אותה וניקיתי, ושלחתי אותה להתקלח. היא התעקשה לחפוף למרות שביקשתי שלא, אני לא אוהב כל כך את לוק הכלבה הרטובה, אבל היא טענה בתוקף שהיא "לא מסוגלת להתקלח בלי לחפוף".

אני לא סגור על מה בדיוק התבחבש בתחושה באותו רגע בזמן, אבל כשהיא יצאה מהמקלחת האווירה היתה שונה, ואני נהייתי קיפו-דן, כפי שקורה לי לעיתים יותר קרובות משחושבים. ישבנו ולא מצאנו מילים. מאוחר יותר היא אמרה שנראיתי נורא עצוב, ושהיא לא ידעה איך לאכול את זה. אני הרגשתי שהיא עייפה ולא מחוברת אלי, מה שיצר אפקט של בדידות. בסוף מצאנו את המפלט דרך סקס והזדיינו במיטה אחרי שפקדתי עליה לשבת לי על הפרצוף כשאני על הפרקט והראש שעון על הספה. הזיונים שלנו הולכים ומשתפרים מפעם לפעם. הצעתי לה לשחק משחק. שהיא לא תרשה לי לגעת בשדיים שלה, כאילו אנחנו שני טינאייג'רים שעוד טרם הגיעו לבסיס שני. (כן כן, צריך קצת דמיון מודרך וערמומי כדי לפרוץ את הגבולות האלה...(; )

היא שיתפה פעולה, ושנינו נדלקנו עד מאוד. וזה לא היה בלתי טבעי עבורה, הו לא. הרי כל מי שרואה אותה חושב שהיא שולטת, במסגרת עבודתה השושואיסטית היא בהחלט בעמדת שליטה, יותר ממה שאתם חושבים, ולמחרת היא נזכרה לגלות לי שבתחילת דרכה, כשעוד היתה ונילית, היא היתה מאוד דומיננטית במיטה. היא גם צבטה לי בפטמות, והורידה אותי לרדת לה (היא אמרה שבעבר לא אהבה את זה, אבל איתי כן...) , ואז כאמור הזדיינו, היא תפסה אותי ב'ידיות האהבה' והניעה אותי קדימה ואחורה כויברטור אנושי וגמרתי, ושכבנו מחובקים עד שהתחלתי לשמוע אותה נושמת בכבדות ומתחילה לנחור בחינניות.

היתה לה איזו תכנית מטורללת ללכת ללימיט, למרות ששנינו התעוררנו מאוד מוקדם באותו בוקר, אחרי לא-מספיק-שינה, שתינו לאורך אחה"צ והערב, ועכשיו השעה היתה 22:30. היא הפסיקה לנחור, טענה בתוקף שאני הוא זה ש"נשפך לה", והתעקשה שהיא לא רוצה לישון. שכנעתי אותה במתק שפתיים שרק ננמנם קצת כדי שיהיה לנו כוח לחגוג עד אור הבוקר, כיוונתי שעון לחצות, והבטחתי לה נרגשות שאעיר אותה גם אם תתנגד, כפי שדרשה. כשהשעון צלצל כיביתי אותו בזריזות והרגעתי אותה שיש עוד הרבה זמן. בפעם הבאה שהבטתי בו, כשהיא שאלה בטון מבשר רעות מה השעה, המחוג הקטן היה על 2 והגדול על 5. (:

כאן היתה לי הזדמנות להיזכר בכל היופי והתפארת שבזוגיות, כשהיא ראשית התהפכה בתנועות גסות והתרסתיות במיטה, ואז קמה ממנה תוך פליטת אוויר דחוס, ניסתה להעיר אותי באסרטיביות שאליה הגבתי בחיוך סלחני והתחפרתי עמוק יותר בכרית, קמה לטרקלין, השתעממה שם קצת וחזרה למיטה.

התעוררתי בשבת בבוקר בתשע, וכעבור 45 דקות גם היא. הוכחה ניצחת ששנינו היינו עייפים מאוד. 16 שנה בשלוש מערכות זוגיות הכשירו אותי היטב, ואני מעולה בלריב. אני בקיא בכל המניפולציות הנשיות ומחוסן בפני רובן, ויודע איך לעשות את זה פרודוקטיבי ואפקטיבי ומחוייך. הכנתי לה קפה, נזפתי בה על האטיטיוד, הסברתי לה שאילו היינו יוצאים היינו ישנים במהלך כל השבת במילא, צפינו בקטעים נחמדים ביוטיוב, שמענו מוסיקה של בוקר, והחיוכים חזרו.

תלינו כביסה, היא התאפרה, ויצאנו בביצ'מוביל לטייל. פארק בגין מתפרש בין שכונת התקווה לאיילון, דונמים רבים של מדשאות ועצים, אגם מלאכותי לסקי מים ואגם קטן יותר עם ברווזים וברבורים. היא שאלה למה לא הבאתי לחם לברווזים, שאלתי אותה למה *היא* לא הביאה וטענתי בתוקף שזה שהיא לא ידעה לאן הולכים ושיש שם אגם עם ברווזים זה לא תירוץ. מול מכלאת החיות ליטפנו את הבמבי, לעגנו ליענים המכוערות, ואז גררתי אותה בריצה במעלה הגבעה אל המצפה. ענן בדיוק כיסה את השמש, רוח נעימה נשבה, והתחבקנו.

צעדנו לאורך השביל עם "מערות" הבוגונוויליה, וחזרנו לביצ'מוביל. משם ניווטתי אותנו ליפו, ראשית לחינאווי הקצב ואז לחינאווי משקאות. בשתי הפעמים רכב הפיקוח העירוני קרא לה להזיז את האוטו ממרבצו הזמני על רחוב יפת, ובפעם השניה שוב התענגתי על התפארת הזוגית כשהיא צעקה לי בעוד היא ממהרת לאוטו : "בסוף אני עוד אחטוף רפורט בגלל החנויות שלך!!!!!" . כאילו שסחבתי אותה לאוטו-דיפו או משו. וכאילו שאני אשם שהיא עבריינית תנועה ושיש לה כבר 15 נקודות. (:

בשכונה מצאנו חנייה קרובה בקלות כי שבת, ובמכולת הלבנה השלמתי את המצרכים הדרושים למרינדה, ושוב הצעתי למוכר אותה במקום תשלום. הפעם זה היה מוכר אחר, הוא התפלא שאני מציע אותה כי היא כזו יפה ואילו עיניים מהממות יש לה, ואני אמרתי לו שלא יתרשם, העיניים זה סיליקון.

הנחתי את שדרת צלעות הכבש בתבנית ומשחתי אותה בדבש, בסויה, ובפינו נואר של גמלא. הקצב השאיר את השדרה בשלמותה, ורק חתך בין הצלעות אך לא עד הסוף. ישבנו על ספת הויניל האדומה ושבעת הקרבות ודיברנו על תחושותינו מהיום הקודם, ועל עוד דברים חשובים. אמרתי לה שאני רוצה לעשות איתה משו שאני די בטוח שיעורר אצלה התנגדות, אבל אני לא אעשה את זה אלא אם כן תבטיח שתשתף פעולה חרף התנגדותה.

היא הבטיחה, הלכתי להתקלח ושלחתי גם אותה (ומה אתם יודעים, היא אספה את השיער ולא חפפה. מסתבר שהיא כן מסוגלת. כמו שחתן פרס נובל לשלום יאסר עראפת היה אומר בפינגליש : "איף דרז א וייל דרז א ווי") . שאלתי אותה אם הביאה איפור, והיא נחרדה לחשוב שאולי אני שואל כי אני רוצה שתאפר אותי. (: שלחתי אותה להתאפר כמו זונה, ולהתלבש חזרה כמו שהגיעה אלי אתמול, כולל סנדלי העקב. בינתיים הטענתי את המצלמה, ועל קלטת חדשה הדבקתי תווית שעליה רשמתי את שמה והוספתי מדבקת לב קטנה.

העמדתי אותה במרכז הסלון, היא היתה מתוחה ונרגשת ללא מושג מה עומד להתרחש, ואז באתי עם המצלמה, הראתי לה את התווית על הקלטת, ואמרתי לה שבין יתר כישרונותיי אני גם במאי חובב, ושאני בטוח שהיא ראתה מספיק סרטים כחולים בחייה כדי לדעת איך היא מצופה להתנהג. זה קשה גם לביים גם לצלם וגם לשחק בו זמנית, אך כבר יש לי נסיון מסויים וכשרון טבעי. (:

ראשית 'ראיינתי' אותה קצת והיא עשתה פרצופים ביישניים וענתה לשאלותיי בקול חמוד, ואז נענעה את הציצים המפוארים שלה כפי שהוריתי לה, והתחילה להתפשט לעיני המצלמה, גופה הסקסי החלבי והמקועקע ממלא את העדשה שגומעת אותו באהבה. עצרתי את המצלמה, ענדתי עליה אזיקים בידיים וברגליים, תליתי אותה על המשקוף, הצבתי את המצלמה על הארונית ועברנו לתמונה הבאה.

אמרתי שהיא נראית בחורה קשוחה, ושתיכף נראה לצופים בבית כמה היא קשוחה. היא חייכה ואמרה שהיא לא קשוחה, היא סיסי. חלצתי את שדייה מהחזיה, והצלפתי בהם עם הקרופ, חזק ומדוייק. עברתי מאחוריה לספנקים חזקים. רציתי שתראה אחר כך, עד כמה היא סופגת. היא נראתה מסכנה ויפהפייה כשהתקרבתי אל פניה עם המצלמה לקלוז אפ מטריף שליטף אותה, מהפנים ולמטה אל השדיים האדומים והמעונים.

שוב החלפנו פוזיציה, הפעם לתנוחה על הספה, והמצלמה הוצבה על סטול ואוזנה עם מילון וובסטר וקופסא של דיסק. היא לבשה תחתוני תחרה וחזיה שחורים, ויחד עם הקעקועים והגזרה הנשית המטריפה שלה והשיער השחור סיני המתנפנף על הספה האדומה והכריות הצהובות זה יצר פריים מרהיב. הצלפתי בה ממש חזק ומהר, והתחת שלה והספה הלכו ונהיו באותו הצבע. הורדתי אותה לפרקט, לקחתי את המצלמה ביד והתיישבתי על הספה. צילמתי אותה מוצצת אחרי שהתחננה למצוץ לי, ואז נעמדתי וזיינתי לה את הפה כשהמצלמה צמודה לחזה שלי בזווית של 90 מעלות.

הסצנה האחרונה היתה כשהיא שכובה על הפרקט, ואני מחדיר לה אצבעות, עוד ועוד, עד שכבר לא נשארו אצבעות ביד. זה היה קצת קשה טכנית לצלם ולעשות לה פיסטינג בו זמנית, ובאיזשהו שלב הנחתי את המצלמה בצד והתרכזתי במלאכה. אחרי שגמרה צילמתי אותה מתנשפת ומאושרת, שאלתי : "מילים אחרונות לאומה?" והיא אמרה בקול נרגש : "אני אוהבת אותך דן".

עברנו לאולפן, להעביר את הסרט למחשב ולצפות בו. היא התפדחה עד אימה בהתחלה, אך השבחים והמחמאות שלי הרגיעו אותה, והיא גם הצליחה לראות יופי מעבר לביקורת העצמית, ואפילו נהנתה לראות את עצמה מוצצת.

שמתי את צלעות הכבש בתנור, הכנתי את האורז השמח (אורז בסמטי, מטוגן עם בצל ותירס ואפונה וגזר), והתיישבנו לטרוף בלי נימוסים. נהניתי מהאוכל, ועוד יותר נהניתי לראות אותה נהנית. אחר כך ישבנו וביקשתי ממנה שיחת משוב. בכל זאת, עברנו כבר די הרבה סשנים ועניינים וחשוב לי לדעת מה היא חושבת ומרגישה. היא החמיאה, אמרה שהיא נהנית מהבדסם שלי, שגם כשהוא אכזרי הוא מחוייך ותשוקתי, וגם מהזיונים איתי. אמרה משו שאני הכי טוב שהיה לה, אבל היא בטח אומרת את זה לכולם. (היא קוראת לי ביגוס דיקוס, ומתישו כשעמד לי ואמרתי לה למצוץ עד הסוף היא אמרה : "אני לא יכולה, זה גדול מדי".) דיברנו גם על הקטע הסוויצ'י, והיא בהחלט פחות נרתעת מזה מבעבר.

עשיתי לרגליה אמבטיה מפנקת עם סבון ריחני+פוט מסאג' בגיגית הורודה והזדיינו אחר כך שוב, אני לא זוכר בדיוק. אה כן, דיברתי תוך כדי על איך אני אשלוט בה יחד עם עוד מישי ואז נזדיין כשהיא יושבת על הרצפה בצד ומסתכלת, והיא תמצוץ לי ותרד לה לפני ואחרי הזיון. היא אמרה שזה מפחיד כמה שזה מחרמן אותה. שרנו עוד, הזמן הלך ונהיה דחוק, והיא היתה צריכה ללכת. ליוויתי אותה בעצב. עד שהסתנכרנו, עד שהגענו למצב הפתוח והבוטח והרגוע...

עוד שתי שיחות שאני לא בדיוק מצליח למקם בציר הזמן נחרטו בזכרוני :

כשדיברנו על לזיין אותה בתחת היא אמרה שהיא אכן עושה את זה, אך מדובר בנושא טעון עבורה והיא עוד לא בטוחה שהיא מוכנה. אמרתי לה : "את הטיעון הזה בטוח לא שמעת מאף דום : אני הייתי מוכן לעשות את זה בשבילך ! אם היית רוצה, הייתי הולך ומנקה את התחת ונותן לך לזיין אותי... וזה נראה לי אבסורד שאת לא מוכנה לעשות עבורי משו שהייתי מוכן לעשות למענך." (; במהלך אחד העינויים היא נשברה וכבר הסכימה שאפתח לה את התחת, אבל החלטתי בכל זאת לחכות עד שתהיה מוכנה. (זה מזכיר לי שדיברנו פעם, על מה היו עושים בחורים לפני שהמציאו את המילה "תזרמי..." (: )

והשיחה השניה הלכה בערך ככה :

היא : "כל כך טוב לי.... ואני יודעת שזה לא יכול תמיד להמשיך ככה. "
אני : "זה יכול. כשזה נהיה לא ככה, אני דואג שזה יחזור להיות ככה."
"איך? "
"אלימות רגשית."
"אז לזה מתכוונים כשאומרים שאתה דרמה קווין?"
"כנראה..."

שעה אחרי זה פגשתי אותה בצ'ט, ושוב הגעלנו את הסובבים בדביקות הקיצ'ית שלנו. (בעיקר שלה, כמובן. (; ) הסמיילים והנשיקות והלבבות והפרחים שעפים בלי הכרה, מילות הגעגוע והטיזינג ההדדי. כל הזמן שאלתי בחורות אם הן רוצות לבלות איתי את הלילה בנעימים, וכתבתי להן בפרטי לענות "כן בשמחה" ולהסמיק. (: אחר כך עברתי גם לגברים, היא עשתה את הסמיילי הנוזפני ואיימה שתכלא אותי בסיבי. זה נהיה קטע כזה, שאנשים שנכנסים לצ'ט אומרים "היי אימו וונוס", ו"ביי ונוס ואימו". זה מצלצל נחמד, ללא ספק.