כשהפיינליסטית באה אלי בערב יומולדתי היא אמרה שבגלל החג לא הספיקה לדרדס לי את "המתנה הגדולה". אמש כשהגיעה היא התקשרה להגיד שהיא למטה, ושארד קודם להעלות את המתנה הביתה ואז ניסע למסעדה כפי שתוכנן. שאלתי מדוע אי אפשר לקחת את המתנה איתנו ולעלות איתה אחר כך, והיא השיבה שאי אפשר להשאיר את המתנה באוטו.
"מה הבאת לי? חתול?!" שאלתי בעודי פוסע במרץ החוצה מחדר המדרגות, ומבחין בה רוכנת אל תוך הביצ'מוביל בלחץ המכוניות שתקועות ברחוב מאחוריה. ואז היא הסתובבה, יפהפייה וכובשת בהופעה מושקעת, בידה כלוב זהוב ובתוכו זוג תוכים, ציפורי אהבה. (:
העליתי אותם הביתה ומילאתי מים בכלי המיועד, לאחר ששברתי את הראש איזה מהכלים הרבים שהיו צמודים לכלוב המאובזר הוא המיועד למים. הם לא היו ידידותיים במיוחד, העופות, ונצמדו קפואים ושקטים לראש הכלוב.
נסענו למנטה ריי, אכלנו סיר פירות ים ושתינו גוורצ, ואחרי שיחה מפורטת נוספת על מאורעות הפוסט הקודם חזרו הצחוקים בינינו, והיא אמרה שזה מחרמן אותה לאכול איתי פירות ים. (הגשתי לה את צדפות המולים לפה, מצצתי לשרימפס בקולניות, וכו'...) חזרנו קצת טושטושים, כשבדך מהביצ'מוביל חלפנו למרבה ההסרטה על פניהם של כמעט כל הדמויות מהפוסט הקודם שישבו סביב שולחן בסאצ'מו על המדרכה, עם הפנים לרחוב, ועם פרצוף לא הכי מפרגן. נופפתי לשלום בחמימות.
בבית הזדיינו, סישנתי אותה קצת בעדינות (אחרי הסשן הקשה יומיים קודם, שעליו לא הספקתי לכתוב ושהביא אותה לבכי), ושמנו חול ואוכל בכלוב. הציפורים מפגינות התנהגות די ביזארית בינתיים. לצד פרצי אהבה, גיפופים מוזרים ושריקות צורמניות הם גם עושים סאבוטאז' סידרתי בנדנדה ויושבים צמודים שקטים ומהורהרים עם הגב זה אל זה. יש להם פרצופים מפחידים לפעמים, כאילו הם זוממים משו. נראה לי שגם חלמתי עליהם בלילה. הפיינליסטית טוענת שהם דומית וסאב, ושהזכר הוא השמנמן יותר. אני עוד לא ממש מבדיל ביניהם, ונראה לי שגם היא כל הזמן מתבלבלת.
הנה הם :
(בתקווה שזה לא נחשב אאוטינג (: )
http://www.thecage.co.il/coppermine/thumbnails.php?album=1838
לפני 16 שנים. 5 באוקטובר 2008 בשעה 6:44
