מתחת לפרווה

זה היה סופ"ש נהדר ונורא בא לי לספר עליו, כולל ההקשרים הרחבים והשתלשלות האירועים עד אליו, אבל אני לא מוצא את המילים, ומאיפה להתחיל... יכול להיות שאני קצת מתבייש? (*מסמיק ומחייך כמו זונה*) .

בשבוע שעבר הייתי חולה אנושות כזכור, ממש ראיתי למלאך המוות את הלבן בעיניים, וזה די הרס לי את כל הסיסטם שבניתי במוחי - לגבי מתי לפגוש כל אחת משלושת הבנות שכל כך נהניתי איתן בשבוע שקדם לו. ידעתי מתי כל אחת עובדת/לומדת/עסוקה, ואיך זה משתלב עם האילוצים שלי, וזה דווקא הסתדר יפה מבחינת לו"ז, אך כאמור נפלתי למשכב. בסופו של דבר כן הצלחתי להיפגש עם שלושתן במהלך השבוע, ועם שלושתן היה זה מפגש שנשא אופי חברי הרבה יותר מאשר מיני/רומנטי. גם חברות זה טוב, ורשמתי לפני שיתכן שהthrill is gone ושנדרשת אספקה חדשה של דם רענן ובשר טרי.

להלן 75 שעות :

ברביעי בערב הפיינליסטית הקפיצה אותי להופעה של הדרקון ההלום ונסעה לדרכה, לאחר שעות של שיחת מוטיבציה אוהבת שעשיתי לה. (וואי, כשירדנו לביצ'מוביל פגשתי בפרחונית, ואז גם הבחנתי באקסית שבדיוק נכנסה למכולת בדרכה לאותה הופעה, ולא הבחינה בנו חרף העובדה שנופפתי לה לשלום בחשש מה. אי אפשר להסתובב פה בשכונה כבר, הכל שורץ סוטים ולוחמי פפראצי של המלשינון...).
הדרקון שר בכישרון רב שירים יפים ונוגים, עם מסרים רומנטים, קצת לוזריים כאלו, ואני ישבתי בין מעריצותיו החינניות ונהניתי, גם ממנו וגם מהן. באותו הערב הרגשתי בוגר ורגוע, שאני on top of things. שאני מצליח להרגיש כמו שאני בוחר ולא להתערער מרגשות של קנאה או חוסר ודאות וביטחון שמבצבצים. אני מזהה אותם, מחייך אליהם בסלחנות, וממשיך לשייט בבטחה על הגלים, ישר וקדימה. טווווו טווווווווווווווווו !

היתה שם הונילית המהממת שסישנה אותי קלות בלימיט בחורף (למי שזוכר...) , שהפעם גם הסכימה לתת לי את המייל שלה ("אתה הרבה יותר חמוד ככה"... היא אהבה אותי יותר ללא בגדי פטיש, כפי הנראה) . והיתה שם גם העלמה שהיוותה את מטרת המשנה לבואי באותו הערב, אחרי המוסיקה והפרגון לדרקון. יצא לי לשמוע עליה מפה ומשם בחודשים האחרונים והדרקון טען שהיא תהיה לטעמי, אך איכשהו לא יחסתי לזה חשיבות, אולי כי אני משתדל שלא לגעת בדברים שהוא נגע בהם. (;

אבל, בעקבות תגובה שלה בבלוג שלי לפני שבוע שבועיים הצצתי בפרופ שלה, שם התנוססה תמונה חדשה, אמנותית שכזו, כאשר היא במרכזה כונוס של בוטיצ'לי, עירומה ומטושטשת במקצת, ופרח שעומד קרוב יותר למצלמה ובפוקוס מכסה את האגן. (לקוחה שלי, לה הראתי את התמונה, אמרה : "פששש... אבל זה בטח סיליקון..." . וזה לא (: ) . כמו שאומרים, תמונה אחת שווה אלף מילים, ובמקרה הזה היא היתה שווה אפילו אלפיים. והיא היתה שם בהופעה כפי שציפיתי, והתיישבה קרוב אלי ביוזמתה. (זיהיתי אותה מיד, ואני בדרך כלל לא נדרש להציג את עצמי... הדלקתי לה סיגריה עם הזיפו האהובה שלי והשתדלתי לא להראות להוט מדי. ) במהלך ההופעה מבטים הוגנבו משני צדי השולחן, אצבע אמיצה החליקה ברכות דיסקרטית על אצבע מתגרה מעל כוס בירה כבדה, ובסוף כשביקשתי חיבוק היא התקרבה והתמזגה בחיקי בצורה שאישרה סופית שאת הבחורה הזו אני חייב לעשות ומהר. (:

חזרתי לשכונה בלווית האקסית, עליתי אליה, אכלנו כריכים, והלכתי הביתה לישון, לא לפני ששלחתי הודעה עוגבנית לעלמה.

יום חמישי נפתח בשצף כאשר העירו אותי לאחר ארבע שעות שינה בלבד לאסוף צ'ק מקרן רחוב. (וזו מטרה נעלה ! ) . לאחר מכן עבדתי בלחץ על כמה דברים בו זמנית תוך חילופי הודעות עם העלמה ששמחה לראות את הודעתי כשהתעוררה, (מאוחר יותר גילתה לי שציפתה לה...) ואז יצאתי לחדרה, ליורש. הפעם הוא היה במצברוח טוב יחסית, ובילינו יחדיו היטב, עם צחוקים, תקשורת, וקרבה. (בדרך המשכתי לקרוא את "לוליטה"... אני נורא נהנה ממנו... מהלהטטנות הורבאלית, הטיית המילים שלא כדרך הטבע, העוקצנות הנוראית שבה הוא מתאר נשים, וההבנה העמוקה לפיתולי נפשו של סוטה... ) .

אחרי המפגש עם היורש נפגשתי עם הוונדרמילקיביצ' בקניון, ונסענו לעיר יחדיו ברכבה העממי. הוויב היה חברי שכזה, ואחרי מרדף נואש אחר סרטי מחוך סגולים לנעליה שהעלה חרס, ושיחה נחמדה בבית, היא התחילה להתארגן למסיבה בה היא מתפקדת כסלקטורית. גמני הייתי אמור להתארגן למסיבה, חיכיתי לה כל השבוע, אך לאחר שהמילקית הלכה ואני התחלתי לשתות, הרגשתי את האנרגיה דועכת במקום להתרומם, ובערך בחצות נכנסתי למיטה לראות אם זה מוצא חן בעיני, וזה מצא חן בעיני מאוד. "המטרה היא להנות", חשבתי לעצמי, ואם אני כבר נהנה כאן במיטה בשביל מה לתור הלאה.

ביום שישיייייייי התעוררתי כבד ולאה, ולא כפי שקיוויתי. הרגשתי שעדיין לא הבראתי לגמרי, ואפפה אותי מעיין תחושת אכזבה מהחיים, כאילו אני *יותר מדי* מעל הכל. הנשים ברחוב שטוף השמש לא ריגשו אותי וגם הקניות לשבת לא, ואפילו המחשבה על העלמה שנעתרה להזמנתי ושהיתה אמורה להגיע אחה"צ לא הצליחה להניע אותי לפעלתנות. בכל זאת סידרתי קצת את הבית והתייפיתי, אך בצורה מוגבלת. לא עשיתי מפשעה, למשל, ולא לבשתי את תחתוניי היצוגיים. לא רציתי לפתח ציפיות. לפני כמה חודשים קראתי איפשהו משפט שמאוד עזר לי : "מפגש עם בחורה זה לא מבחן שצריך לעמוד בו, זו הזדמנות להכיר בחורה..." . אז אני לא מתכנן תכניות ולא מנסה לכוון לשומקום מיוחד, מלבד לתחושת נוחות, הבנה וזרימה, המסת מחיצות ופתיחת שערים בחומות.

אך התחושה השתנתה ברגע כשפתחתי את דלת קן הציפורים בשעת השקיעה וראיתי אותה. תמירה ובהירה, עיניים תכולות קורנות, שיער שטני ארוך, שמלה בצבע טורקיז עם מחשוף מחייה מתים, גזרה רזה ונשית, גבות מדוייקות, גרביים סגולים עד הברך, ירכיים חלביות ומשורטטות, והילה של קסם מסביב לכל. בייבלישס !

נוהגה היה כשל ליידי. דיברה בשקט, ושידרה נוקשות רכה וחמימה, כמו אלת יופי קדושה ונערצת שאין להתקרב אליה. השיחה היתה עמוקה וחושפנית מהרגע הראשון, והמידע היבש שמועבר בין הצדדים בפגישת הכרות הוחלק פנימה בטבעיות. אינטליגנטית ובוגרת (צעירה ממני רק בשלוש שנים...) רגישה, רהוטה, ובעלת מחשבה עצמאית... מצאתי את עצמי מסמן Vים מתפעלים ברשימה שכלל לא תכננתי להשתמש בה. (הולכת מהר, אוהבת טאליסמן, אוהבת ומבינה כדורסל ובמיוחד את מכבי ת"א, ואפילו עונה על קריטריון שפעם כתבתי ב"מודעת ההכרויות הכנה שלי" : "יתומה-יתרון" ... )

בשלב הזה די נטרפתי, אני חייב לציין. עברו שעתיים, עוד טרם נגעתי בה (אך ציינתי לעצמי שיחסית לשעתיים ההתקדמות משביעת רצון) , ובמקום להרגיש זאבי, מנוסה ובשליטה הרגשתי כבשתי (שלא לומר עזי), בתולי ונרגש, ומאוד מאוד טיפשי. היא אהבה את השירים שלי שהשמעתי ושרתי לה, גם אני אהבתי לשמוע אותם דרך אוזניה. כשתם הפרק הזה שמתי את הפלייליסט המכושף שלי עם דארק אייטיז ועוד כלמיני שירים נהדרים מכלמיני תקופות, וכשהתחיל i got you under my skin של סינטרה ובונו אמרתי לה לקום (בטון גברי ככל שהצלחתי לגייס) ורקדנו באולפן. גופינו הסתנכרנו בצורה טבעית ומושלמת, לימדתי אותה כמה moves סלוניים שכאלו והיא למדה מהר, והריקוד הצמוד, החושני, והקליל סחף אותנו לנשיקה ראשונה ומיוחדת, כך נדמה לי לפחות, אם הזכרון לא משלים ומשדרג את עצמו כרגע. בכלל, הזכרונות שלי מאותו הערב מטושטשים כאלו, אפופים ענן ורוד. אני לא זוכר את הכרוניקה המדוייקת, אבל את התחושה ועוד איך.

אלמלא ידעתי שהיא נשלטת (כי כך כתוב לה בפרופ) ואלמלא הדרך הארוכה שעברתי בשנים האחרונות, הייתי בשלב הזה יורד על ברכי, מנשק את רגליה בהערצה ומתחנן שתאהב אותי. (או גרוע מכך, רק מפנטז על לעשות את זה, ובינתיים מנסה לפתח ידידות ולהתקרב בזהירות ומתישו להישבר ולהתוודות על אהבתי הנצחית. כאילו שזה אי פעם עובד...)
אז במקום, תפסתי בשיערה, סטרתי לה בעוצמה מדוייקת, נישקתי אותה בתשוקה והטרפתי אותה במגע שלי. את לפיטת השדיים המושלמים והמדהימים השארתי לי לסוף. זה היה החלק האחרון בגוף שלה שטרפתי בידי, אחרי ספנקים לתחת וכאפות לכוס הקטן שכוסה על ידי חוטיני קטן עוד יותר, משולש ומתגרה, שנתחם על ידי קווי המתאר המדוייקים של ירכיה הפנימיות, מתחת לבטן השטוחה והחלקה, ופאק, איפה שלא הסתכלתי ראיתי רק אושר גדול.

עוצמת הרגשות שהתפוצצו בי שיתקה אותי, כי ידעתי שעוד לא שברתי איתה את מחסום הנוחות שלי, עוד לא פיתחתי את הרגש הנדרש אצלי כדי שאוכל לבעול אותה עד הסוף. אז נתתי לה למצוץ קצת, ואז ירדתי לה במיטה, והיא התמסרה ונאנחה בקלות ובטבעיות ובמטריפות שכזו, עם חיוכים קטנים וטיזריים, ודיברנו, והצלפתי בה, ותליתי מצבטים על פטמותיה וטפטפתי שעווה כשידיה קשורות למיטה, וזיינתי לה ת'ציצים, וירדתי לה עוד, ונשקתי קצובות ללחייה בהערצה סוחפת ובשלוש לפנות בוקר, לאחר 11 שעות ביחד, הלכנו לישון.

לא ממש נרדמתי, ריחפתי בין עוררות הזויה לשינה קלה, ובשש וחצי קמתי בשקט מופתי מהמיטה, לאחר שכל נשימה או תנועה קלה שלה העבירו בי אדווה כחולה וצלולה. הלכתי לאולפן להציץ בתמונות שצילמנו כמה שעות קודם, ואני שמח שלא כתבתי פוסט באותו הרגע, כי הוא היה יוצא מאוד מאוד מביך. שעה אחרי חזרתי למיטה, והיא התעוררה והוספנו להתחרמן, ירדתי לה שוב, ואז קמתי והלכתי להביא מצרכים לארוחת בוקר. ביצי אור אורגניות, ג'חנון, פיתות של שבת וגבינת שמנת, מלפפון עגבניה ובצל סגול, ומיצתפוזים טבעי, שהצטרף לקפה בספלים האדומים החדשים שקניתי.

הקסם לא פג בבוקר החמים אך אפרורי, אך כן הייתי על קרקע מוצקה יותר. בחדר השינה הדרכתי אותה כיצד למצוץ לי לאחר שהולכתי אותה על ארבע עם קולר ורצועה, ואז זיינתי אותה וגמרתי בתחושת ניצחון. חלפו עוד שעתיים, היא אמרה שהיא מרגישה בחופשה, על ענן, ושאיך היא תלך עכשיו, ורק אחרי חצות היום, 20 שעות לאחר תחילת הדייט, ליוויתי אותה לרכב השרד הניהולי שלה, והתפעלתי שוב מיופייה שנשקף דרך חלון המכונית הסגור.

יוצא פוסט ארוך, אה?
אבל עוד לא נגמר הסופ"ש.

נחתי קצת, סידרתי את הבית ואת עצמי, ואחה"צ הגיעה לקן הציפורים הסאבית הגלילית, מעריצה חדשה ומכורת-פרווה טרייה, אשר תגובותיה השנונות והמקסימות בבלוגי משכו את תשומת לבי והביאוני לכתוב לה, מה שהביא לחלופת דברים מקסימה, חריפה וקולחת, שהובילה אותי להזמין אותה למאורתי - ואותה לפנות לי זמן בלו"ז ההשתרללות-במרכז הצפוף שלה, בטרם תחזור למרעה שלה בגליל.

היא הפתיעה ביופי מיוחד ואקזוטי, רזה מאוד, "שזופה" (; , עם רעמת תלתלים מרשימה ועיניים חומות גדולות ונבונות, ואישרה שכפי שחשדתי היא אכן חריפה ביותר, עם אינטליגנציה רגשית אינסופית והומור סרקסטי דקיק ויבש... כמעט כמוני. (: זה נדיר בשבילי לפגוש אנשים שמצחיקים אותי, שממש מביאים אותי לצחוק בקול רם ומתגלגל ולהיחנק על הליחה, וכשזה קורה אני נהנה נורא. הכנתי לנו צ'וריסוס ואורז בסמטי וסלט, הלכנו והתחברנו והשיחה הלכה ונהייתה כנה ומעניינת, מחיצות הביישנות הטיפשיות שלה נסוגו, וכיוון שהבחנתי שעם כל בנאדם שהיא פוגשת היא מתחרה בחירוף נפש על הדומיננטיות (וידעתי שעמוק בפנים היא מתה להפסיד) , והיות שרציתי להוכיח את גבריותי המתוחכמת ואת נשיותה הכנועה, והואיל ופניה דרשו כאפה, ביקשתי ממנה בעדינות לאחוז בידי השמאלית בשתי ידיה, ואז בהפתעה גמורה דפקתי לה סטירה מצלצלת.

היא עוד התעקשה להתחצף, אבל אחרי סידרה של 20 סטירות היה נדמה שמעט בינה הצלחתי להנחיל בה בכל זאת. לא גלשנו מעבר, שכן לא נותרה בי אנרגיה או צורך למשחקי פיתוי, ולבסוף נעתרתי להצעתה החוזרת לעסות לי את כפות הרגליים. (זה הביך אותי, הרבה יותר קל לי לתת מאשר לקבל, ומעולם אף אחת לא הציעה לי פוטמסאג', ועוד בפגישה ראשונה. (: ). מגעה היה עמוק ועדין ורגיש, ושקעתי לתוך סרעפים מתוקים. לקראת אחת עשרה הרגשתי שאני עומד לשפוך לאגר, וליוויתי אותה עד לכיכר המושבות כי לא רציתי שתלך את הקטע הדרומי החשוך והמאיים בגפה, במיוחד לא אחרי שהיא אמרה קודם לכן שאני מקבל 10 על חמידות אבל רק 5 על ג'נטלמניות...

בדרך הביתה שמחתי מאוד על המיטה הגדולה והריקה שמחכה רק לי... נכנסתי אליה באהבה מתפרצת, חבקתי את כריותיי הנאמנות, וישנתי רצוף וחזק, עשר שעות תמימות ומתוקות עד מאוד.