אתמול נתיב הזכרונות הוביל אותי לקליפ הזה שנוצר לפני יותר מעשרים שנה.
זה השיר הראשון שכתבתי אחרי הפרידה מאשתי הראשונה.
התאהבתי בשכנה שלי. היא נהנתה מחברתי והעריכה אותי אבל הטעם שלה בגברים היה שונה לגמרי והיא היתה מזדיינת עם שדר רדיו מפורסם ועצבני ולאחר מכן התחתנה עם אלוף במיל׳ מעוטר.
בקליפ ניתן לראות את פלורנטין כשעוד היתה בה חניה בערב, את הדירה המפורסמת בקורדוברו 6, את המיתולוגית שלי (ציצים גדולים שחולפים במרכז הפריים בבית השני ובעוד רגעים) ואת הבן שלי כשהיה בן 5. ה״קצין״ הוא כמובן פופטיץ מ״זהו זה״. הכוכבת של הקליפ גם כתבה את התסריט וביימה אותו.
אני זוכר את הנחיות הבימוי בסצנת הפאב: ״תשב על הבר, תלגום בירה ותראה מבואס״. חשבתי לעצמי: ״הא, את זה אני יודע לעשות״.
רק כשחלף יותר מעשור ואחרי שהופעתי עם השיר המון פעמים הבנתי את ההשלכה המטורפת שאני עושה שם בטקסט:
״כנראה שזה ממש עושה לה טוב
להיות עם מי שעושה לה רע
לתת רכות ותשומת לב
רק למי שלא נותן בחזרה״.
לא, את. (אני).
